משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
א סֵדֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁבְּיוֹם זֶה, כָּךְ הוּא: בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, מְפִיסִין לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן; וּמְסַדְּרִין אֶת הַמַּעֲרָכָה וּמְדַשְּׁנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל יוֹם עַל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּאַרְנוּ--עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִשְׁחִיטַת הַתָּמִיד.
ב כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לִשְׁחֹט אֶת הַתָּמִיד, פּוֹרְסִין סָדִין שֶׁלְּבוּץ בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל וּבֵין הָעָם; וְלָמָּה שֶׁלְּבוּץ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בּוּץ. וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי חֹל, וְטוֹבֵל, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב, וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וְשׁוֹחֵט בַּתָּמִיד רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ אַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה; וּמְקַבֵּל הַדָּם, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.
ג וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס לַהֵיכָל, וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁלַּשַּׁחַר, וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וּמַקְטִיר אֵבַרֵי הַתָּמִיד וְהַחֲבִתִּין וְהַנְּסָכִים כְּכָל סֵדֶר הַתָּמִיד שֶׁלְּכָל יוֹם שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַחַר הַתָּמִיד, מַקְרִיב הַפָּר וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם.
ד וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְטוֹבֵל, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן; וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעְרָב; וְהַכּוֹהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, וּפָנָיו לַמַּעְרָב, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַפָּר, וּמִתְוַדֶּה. וְכָּךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא ה'--חָטָאתִי עֲוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי; אָנָּא ה'--כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲווֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעֲוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי: כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז,ל).
ה וְאַחַר כָּךְ מַגְרִיל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים, וְקוֹשֵׁר לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּמַעְמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וּבָא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה; וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וּמִתְוַדֶּה וִדּוּי שֵׁנִי. וְכָּךְ הוּא אוֹמֵר: אָנָּא ה'--חָטָאתִי עֲוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרוֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ; אָנָּא ה'--כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲווֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעֲוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרוֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ: כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם . . ." (ויקרא טז,ל).
ו וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֵט אֶת הַפָּר, וּמְקַבֵּל אֶת דָּמוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְמִי שְׁהוּא מְנַדְנְדוֹ שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ, עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁלַּהֵיכָל מִבַּחוּץ. וְנוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה, וְחוֹתֶה בָּהּ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, מִן הַסָּמוּךְ לַמַּעְרָב, שֶׁנֶּאֱמָר "מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, מִלִּפְנֵי ה'" (ויקרא טז,יב); וְיוֹרֵד, וּמַנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד שֶׁבָּעֲזָרָה. וּמוֹצִיאִין לוֹ אֶת הַכַּף, וּכְלִי מָלֵא קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, וְחוֹפֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְּדוּשׁוֹת אֵלָא טְפוּפוֹת--הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ; וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכַּף.
ז כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהוֹלָכָה בַּשְּׂמֹאל, פּוֹסֶלֶת בְּדַם הַקֳּדָשִׁים וּבִשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת; לְפִיכָּךְ הָיָה מִן הַדִּין שֶׁיּוֹלִיךְ הַמַּחְתָּה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְכַף הַקְּטֹרֶת בִּימִינוֹ. אֲבָל מִפְּנֵי כֹּבֶד הַמַּחְתָּה, וְעוֹד שְׁהִיא חָמָה--אֵינוּ יָכוֹל לְסָבְלָהּ בִּשְׂמֹאלוֹ עַד הָאָרוֹן; לְפִיכָּךְ נוֹטֵל הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ, וְכַף הַקְּטֹרֶת בִּשְׂמֹאלוֹ. וּמְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; מוֹצֶא הַפָּרֹכֶת פְּרוּפָה, נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן.
ח הִגִּיעַ לָאָרוֹן, נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים; וּבְבַיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא הָיָה אָרוֹן, הָיָה מַנִּיחָהּ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה. וְאוֹחֵז שְׂפַת הַכַּף בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, אוֹ בְּשִׁנָּיו, וּמְעַרֶּה הַקְּטֹרֶת בְּגֻדָּלוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו, עַד שֶׁמַּחְזִירָהּ לִמְלוֹא חָפְנָיו כְּשֶׁהָיְתָה; וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
ט וְצוֹבֵר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים בְּיָדוֹ, לִפְנִים בַּמַּחְתָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַקְּטֹרֶת קְרוֹבָה לָאָרוֹן, רְחוֹקָה מִפָּנָיו--שֶׁלֹּא יִכָּוֶה; וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַבַּיִת עָשָׁן. וְיוֹצֶא, וְהוּא מְהַלֵּךְ אֲחוֹרַנִּית מְעַט מְעַט, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרֹכֶת.
י וּמִתְפַּלֵּל שָׁם בַּהֵיכָל אַחַר שֶׁיָּצָא, תְּפִלָּה קְצָרָה--שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת הָעָם, שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ מֵת בַּהֵיכָל. וְכָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ--שְׁאִם הָיְתָה שָׁנָה זוֹ שְׁחוּנָה, תִּהְיֶה גְּשׁוּמָה; וְלֹא יָסוּר שֵׁבֶט, מִבֵּית יְהוּדָה; וְלֹא יִהְיוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה, וְאַל תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים.
יא [ב] בְּשָׁעַת הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים--כָּל הָעָם פּוֹרְשִׁים מִן הַהֵיכָל בִּלְבָד, וְאֵינָן פּוֹרְשִׁים מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ: שְׁאֵין פּוֹרְשִׁים מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ אֵלָא בְּשָׁעַת הַקְטָרָה בַּהֵיכָל בְּכָל יוֹם וּבְשָׁעַת מַתַּן דָּמִים בַּהֵיכָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת תְּמִידִין.
יב וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל דַּם הַפָּר מִזֶּה שְׁהוּא מְנַדְנְדוֹ, וְנִכְנָס בּוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; וּמַזֶּה מִמֶּנּוּ שָׁם שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת, בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וְיוֹצֶא, וּמַנִּיחוֹ בַּהֵיכָל עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה שָׁם. וְאַחַר כָּךְ יוֹצֶא מִן הַהֵיכָל, וְשׁוֹחֵט אֶת הַשָּׂעִיר, וּמְקַבֵּל דָּמוֹ, וְנִכְנָס בּוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; וּמַזֶּה מִמֶּנּוּ שָׁם שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת, בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וְיוֹצֶא, וּמַנִּיחוֹ עַל כַּן שֵׁנִי שֶׁבַּהֵיכָל.
יג וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל דַּם הַפָּר מֵעַל הַכַּן, וּמַזֶּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן, שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת; וּמַנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְנוֹטֵל דַּם הַשָּׂעִיר, וּמַזֶּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן, שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת.
יד וְאַחַר כָּךְ מְעַרֶּה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וּמַחְזִיר הַכֹּל לַמִּזְרָק שֶׁהָיָה בּוֹ דַּם הַפָּר--כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה; וְעוֹמֵד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְהוּא מְסַבֵּב וְהוֹלֵךְ וּמַזֶּה עַל הַקְּרָנוֹת מִבַּחוּץ.
טו וּמַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, לִצְפוֹנִית מַעְרָבִית, לְמַעְרָבִית דְּרוֹמִית, לִדְרוֹמִית מִזְרָחִית; וְעַל כֻּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן--חוּץ מִן הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שְׁהוּא נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ כֵּלָיו. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הִלַּךְ וְהִלַּךְ, עַד שֶׁמְּגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהְרוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, בְּצַד הַדָּרוֹם בִּמְקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו; וְיוֹצֶא, וְשׁוֹפֵךְ שְׁיַרֵי הַדָּם עַל יְסוֹד מַעְרָבִי שֶׁלְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
טז וְאַחַר כָּךְ בָּא אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ; וּמִתְוַדֶּה. וְכָּךְ הוּא אוֹמֵר: אָנָּא ה'--חָטְאוּ וְעָווּ וּפָשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ, בֵּית יִשְׂרָאֵל; אָנָּא ה'--כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲווֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ, בֵּית יִשְׂרָאֵל: כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה . . ." (ויקרא טז,ל).
יז וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּחַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר; וּמוֹצִיא אֵמוּרֵי פָּר וְשָׂעִיר שֶׁהִכְנִיס דָּמָן לִפְנִים, וְנוֹתְנָן בִּכְלִי, וּמְשַׁלֵּחַ הַשְּׁאָר לְבֵית הַדֶּשֶׁן, לִשְׂרֵפָה. וְיוֹצֶא לַעֲזֶרֶת נָשִׁים, וְקוֹרֶא שָׁם--אַחַר שֶׁיַּגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.
יח וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ, וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְטוֹבֵל, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב, וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו; וְעוֹשֶׂה הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, שְׁהוּא מִכְּלַל קָרְבְּנוֹת מוּסַף הַיּוֹם. וּמַקְרִיב אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצָא, וְעָשָׂה אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-עֹלַת הָעָם" (ויקרא טז,כד); וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִין שֶׁלְּפָר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין, וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.
יט וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ, וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְטוֹבֵל, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן, וּמְקַדֵּשׁ; וְנִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ, וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְטוֹבֵל, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב, וּמְקַדֵּשׁ; וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם כִּשְׁאָר הַיָּמִים.
כ וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי עַצְמוֹ, וְיוֹצֶא לְבֵיתוֹ; וְכָל הָעָם מְלַוִּין אוֹתוֹ, עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה, עַל שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה