משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
א מִצְוַת הַצּוֹם--מַקְרִיבִין תָּמִיד בַּשַּׁחַר וְתָמִיד בֵּין הָעַרְבַּיִם, כְּסֵדֶר כָּל יוֹם וָיוֹם; וּמַקְרִיבִין מוּסַף הַיּוֹם פָּר וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, כֻּלָּן עוֹלוֹת, וּשְׁעִיר חַטָּאת נַעֲשָׂה בַּחוּץ, וְהוּא נֶאֱכָל לָעֶרֶב.
ב וְעוֹד מַקְרִיבִין יָתֵר עַל מוּסָף זֶה, פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף, וְאַיִל לְעוֹלָה--וּשְׁנֵיהֶם מִשֶּׁלְּכוֹהֵן גָּדוֹל; וְאַיִל הַבָּא מִשֶּׁלַּצִּבּוּר הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת "אַחֲרֵי מוֹת" (ויקרא טז,א), הוּא הָאַיִל הָאָמוּר בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים בִּכְלַל הַמּוּסָף--וְהוּא הַנִּקְרָא אֵיל הָעָם. וְעוֹד מְבִיאִין מִשֶּׁלַּצִּבּוּר, שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים--אֶחָד קָרֵב חַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף, וְהַשֵּׁנִי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.
ג נִמְצְאוּ כָּל הַבְּהֵמוֹת הַקְּרֵבוֹת בְּיוֹם זֶה, חֲמִשָּׁה עָשָׂר: שְׁנֵי תְּמִידִין וּפַר וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, כֻּלָּן עוֹלוֹת; וּשְׁנֵי שְׂעִירִים, חַטָּאת--אֶחָד נַעֲשָׂה בַּחוּץ וְנֶאֱכָל לָעֶרֶב, וְהַשֵּׁנִי נַעֲשָׂה בִּפְנִים וְנִשְׂרָף; וּפַר כּוֹהֵן גָּדוֹל לְחַטָּאת, וְהוּא נִשְׂרָף.
ד [ב] עֲבוֹדַת כָּל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּהֵמוֹת אֵלּוּ הַקְּרֵבִין בְּיוֹם זֶה, אֵינָהּ אֵלָא בְּכוֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבָד--אֶחָד כּוֹהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אוֹ הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת--אַף מוּסַף שַׁבָּת, אֵין מַקְרִיב אוֹתוֹ אֵלָא כּוֹהֵן גָּדוֹל. וְכֵן שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלְּיוֹם זֶה--כְּגוֹן הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת שֶׁלְּכָל יוֹם, וַהֲטָבַת הַנֵּרוֹת--הַכֹּל בְּכוֹהֵן גָּדוֹל נָשׂוּי: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ" (ויקרא טז,ו; ויקרא טז,יא; ויקרא טז,יז), זוֹ אִשְׁתּוֹ.
ה [ג] שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְרִישִׁין כּוֹהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכָּתוֹ שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ; וְדָבָר זֶה, קַבָּלָה מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ. וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ מֵאִשְׁתּוֹ כָּל שִׁבְעַת יָמִים אֵלּוּ--שֶׁמֶּא תִּמָּצֵא נִדָּה, וְנִמְצָא טָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְאֵינוּ יָכוֹל לַעֲבֹד; וּמַתְקִינִין לוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל אַחֵר--שְׁאִם יֶאְרַע בְּזֶה פְּסוּל, יַעֲבֹד הָאַחֵר תַּחְתָּיו.
ו בֵּין שֶׁאֵרַע בּוֹ פְּסוּל קֹדֶם תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, בֵּין שֶׁאֵרַע בּוֹ אַחַר שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת--זֶה שֶׁנִּכְנָס תַּחְתָּיו, אֵינוּ צָרִיךְ חִנּוּךְ, אֵלָא עֲבוֹדָתוֹ מְחַנְּכַתּוּ, וּמַתְחִיל מֵעֲבוֹדָה שֶׁפָּסַק בָּהּ הָרִאשׁוֹן. עָבַר יוֹם הַכִּפּוּרִים--הֲרֵי הָרִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי עוֹבֵר. וְכָל מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה עָלָיו, אֵלָא שְׁאֵינוּ עוֹבֵד כְּכוֹהֵן גָּדוֹל; וְאִם עָבַד, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם מֵת הָרִאשׁוֹן, זֶה הַשֵּׁנִי מִתְמַנֶּה תַּחְתָּיו.
ז [ד] בְּשִׁבְעַת יָמִים אֵלּוּ, מַזִּין עָלָיו מֵאֵפֶר הַפָּרָה, בַּשְּׁלִישִׁי לְהַפְרָשָׁתוֹ, וּבַשְּׁבִיעִי שְׁהוּא עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים--שֶׁמֶּא נִטְמָא בְּמֵת, וְלֹא יָדַע. וְאִם חָל יוֹם שַׁבָּת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, דּוֹחִין אֶת הַהַזָּיָה.
ח [ה] כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, מַרְגִּילִין אוֹתוֹ בָּעֲבוֹדוֹת--זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת, וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וּמַקְטִיר אֵבַרֵי תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל בָּעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
ט וּמוֹסְרִין לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין, וְקוֹרְאִין לְפָנָיו וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ עֲבוֹדַת הַיּוֹם וְסִדּוּרָהּ; וְאוֹמְרִין לוֹ, אִישִׁי כּוֹהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ, שֶׁמֶּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמֶּא לֹא לָמַדְתָּ דָּבָר זֶה. וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשַּׁחְרִית, הָיוּ מַעְמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח, וּמַעְבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.
י [ו] כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חָשֵׁכָה, לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל הַרְבֵּה--שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשִּׁינָה; וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִישַׁן, שֶׁמֶּא יִרְאֶה קֶרִי; וְלֹא הָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבָרִים הַמַּרְגִּילִין לְשִׁכְבַת זֶרַע, כְּגוֹן בֵּיצִים וְחָלָב חַם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.
יא [ז] בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, צָץ הַמִּינוּת בְּיִשְׂרָאֵל, וְיָצְאוּ הַצַּדּוּקִיִּין, מְהֵרָה יֹאבְדוּ--שְׁאֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָיוּ אוֹמְרִין שֶׁקְּטֹרֶת שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַנִּיחִין אוֹתָהּ עַל הָאֵשׁ בַּהֵיכָל חוּץ לַפָּרֹכֶת, וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עֲשָׁנָהּ, מַכְנִיס אוֹתָהּ לִפְנִים לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; הַטַּעַם זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא טז,ב), אָמְרוּ שְׁהוּא עֲנַן הַקְּטֹרֶת.
יב מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ חֲכָמִים, שְׁאֵין נוֹתֵן הַקְּטֹרֶת אֵלָא בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לִפְנֵי הָאָרוֹן--שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן אֶת-הַקְּטֹרֶת עַל-הָאֵשׁ, לִפְנֵי ה'" (ויקרא טז,יג). וּלְפִי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁשִׁין בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁמֶּא כּוֹהֵן גָּדוֹל זֶה נוֹטֶה לְצַד מִינוּת, הָיוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאוֹמְרִין לוֹ: אִישִׁי כּוֹהֵן גָּדוֹל, אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלוּחַ בֵּית דִּין; מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכַּן אֶת שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה, שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָּבָר מִכָּל שֶׁאָמַרְנוּ לָךְ. וְהוּא פּוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה, עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּמִינוּת; וְהֶן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין, לְפִי שֶׁחָשְׁדוּ מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִין--שֶׁמֶּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם.
יג [ח] כָּל לֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים--כּוֹהֵן גָּדוֹל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, אִם הָיָה חָכָם, וְאִם הָיָה תַּלְמִיד, דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו; אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֶא, וְאִם לָאו, קוֹרְאִין לְפָנָיו: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן. וּבְמַה קוֹרְאִין לְפָנָיו, בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. בִּקַּשׁ לְהִתְנַמְנַם, פִּרְחֵי לְוִיָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צַרְנָדָה; וְאוֹמְרִין לוֹ, אִישִׁי כּוֹהֵן גָּדוֹל, עֲמֹד וְהִצְטַנַּן מְעַט עַל הָרִצְפָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן. וּמִתְעַסְּקִין עִמּוֹ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ זְמָן הַשְּׁחִיטָה; וְלֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין עַד שֶׁמַּכִּירִין שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר בַּוַּדַּאי, שֶׁמֶּא יִשְׁחֲטוּ בַּלַּיְלָה.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות עבודת יום הכיפורים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה