משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין פֵּרֶק ח

א  בְּיוֹם חֲמִשִּׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר--הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהוּא יוֹם עֲצֶרֶת.  וּבְיוֹם זֶה מַקְרִיבִין מוּסָף כְּמוֹ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ:  שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, כֻּלָּם עוֹלוֹת; וְשָׂעִיר, חַטָּאת.  וְאֵלּוּ הֶן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים, וְהֶן מוּסַף הַיּוֹם.

ב  וְעוֹד מְבִיאִין יָתֵר עַל הַמּוּסָף בְּיוֹם הַזֶּה, מִנְחָה חֲדָשָׁה--שְׁתֵּי הַלֶּחֶם.  וּמַקְרִיבִין עִם הַלֶּחֶם:  פָּר וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, הַכֹּל עוֹלוֹת; וְשָׂעִיר, חַטָּאת; וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, זֶבַח שְׁלָמִים.  וְאֵלּוּ הֶן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֹמֶשׁ וַיִּקְרָא.

ג  נִמְצָא הַקָּרֵב בְּיוֹם זֶה, יָתֵר עַל שְׁנֵי הַתְּמִידִין:  שְׁלוֹשָׁה פָּרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֵילִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, הַכֹּל עֶשְׂרִים בְּהֵמָה עוֹלוֹת; וּשְׁנֵי שְׂעִירִים, חַטָּאוֹת נֶאֱכָלִים; וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים.

ד  [ב] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵינָן בָּאִין אֵלָא מִן הָאָרֶץ, וּמִן הֶחָדָשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה . . ." (ויקרא כג,יז); לֹא מָצְאוּ חָדָשׁ, יָבִיאוּ מִן הָעֲלִיָּה.  [ג] חִטִּים שֶׁיָּרְדוּ בֶּעָבִים--יֵשׁ בָּהֶם סְפֵק אִם קוֹרֶא אֲנִי בָּהֶם "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם", אוֹ אֵינָם "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם".  לְפִיכָּךְ לֹא יָבִיא; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.

ה  וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין:  מְבִיאִין שָׁלוֹשׁ סְאִין חִטִּין חֲדָשׁוֹת, וְשָׁפִין אוֹתָן וּבוֹעֲטִין בָּהֶן, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת; וְטוֹחֲנִין אוֹתָן סֹלֶת, וּמְנַפִּין מֵהֶן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נַפָה.  וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה, וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם; וְחַיָּב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ו  [ד] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שְׁהֶן מִן הֶחָדָשׁ--צְרִיכִין לָבוֹא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה וּמֶחְצָה, וּמְנַפִּין אוֹתָן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נַפָה.  וְלֶחֶם הַפָּנִים, שְׁהוּא בָּא מִן הַיָּשָׁן--דַּי לוֹ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נַפָה; וְהוּא בָּא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה.  אֲבָל הָעֹמֶר, שְׁהוּא בָּא מִשְּׂעוֹרִים חֲדָשׁוֹת--אֵינוּ בָּא מִן הַמֻּבְחָר אֵלָא מִשָּׁלוֹשׁ סְאִין, וּבִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה נַפָה.  [ה] וְכֻלָּן--אִם רִבָּה בְּמִדַּת הַסְּאִין שֶׁבָּאִין מֵהֶן, אוֹ מִעַט--כְּשֵׁרוֹת.

ז  [ו] וְלוֹקְחִין שְׁנֵי הָעֶשְׂרוֹנוֹת, וְלָשִׁין אוֹתָן אַחַת אַחַת; וְאוֹפִין אוֹתָן אַחַת אַחַת.  [ז] וְלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן, בַּחוּץ; וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, כְּכָל הַמְּנָחוֹת.  [ח] וְאֵין עֲשִׂיָּתָן דּוֹחָה יוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שַׁבָּת--אֵלָא אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב:  שֶׁנֶּאֱמָר "הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" (שמות יב,טז)--"לָכֶם", וְלֹא לְגָבוֹהַּ.  [ט] הָיָה עֶרֶב יוֹם טוֹב שַׁבָּת, אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְנֶאֱכָלוֹת בַּשְּׁלִישִׁי לַאֲפִיָּתָן, שְׁהוּא יוֹם טוֹב.

ח  וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שְׁהֶם חָמֵץ.  וְכֵיצַד עוֹשֶׂה:  מֵבִיא שְׂאוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן; וּמְמַלֵּא הָעִשָּׂרוֹן סֹלֶת, וּמְחַמְּצוֹ בְּאוֹתוֹ הַשְּׂאוֹר.  [י] וּמְרֻבָּעוֹת הֶן--אֹרֶךְ כָּל חַלָּה שִׁבְעָה טְפָחִים, וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְגָבְהָהּ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.

ט  [יא] כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם, עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים:  מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, וּמֵנִיף אוֹתָם כִּשְׁהֶם חַיִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵנִיף . . . אֹתָם . . . תְּנוּפָה" (ויקרא כג,כ); וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יָצָא.  וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן, וּמַפְשִׁיט, וְלוֹקֵחַ חָזֶה וְשׁוֹק מִכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן, וּמַנִּיחָן בְּצַד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם; וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן, וּמֵנִיף הַכֹּל כְּאֶחָד בַּמִּזְרָח בִּמְקוֹם כָּל הַתְּנוּפוֹת, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.  וְאִם הֱנִיפָן אֶחָד אֶחָד, יָצָא.

י  וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים.  וְכֵן שְׁתֵּי הַחַלּוֹת--נוֹטֵל כּוֹהֵן גָּדוֹל אַחַת מֵהֶן, וְהַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֶּקֶת לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת; וּשְׁתֵּיהֶן נֶאֱכָלוֹת כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה, כִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.

יא  [יב] שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל אַרְבַּע חַלּוֹת--אִם אָמַר יִקְדְּשׁוּ שְׁתַּיִם מִתּוֹךְ אַרְבַּע, מוֹשֵׁךְ שְׁתַּיִם מֵהֶן וּמְנִיפָן; וְהַשְּׁאָר, פּוֹדִין אוֹתוֹ בִּפְנִים, וְנֶאֱכָלִין בַּחוּץ, כִּשְׁאָר הַחֻלִּין.  וְאִם לֹא הִתְנָה, לֹא קִדַּשׁ הַלֶּחֶם.

יב  [יג] שָׁחַט אַרְבָּעָה כְּבָשִׂים עַל שְׁתֵּי חַלּוֹת--מוֹשֵׁךְ שְׁנַיִם מֵהֶם, וְזוֹרֵק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; וּמֵנִיף הַשְּׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים הַכְּשֵׁרִים, עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם.

יג  [יד] שְׁתֵּי הַחַלּוֹת, מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.  וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה:  מֵת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, אוֹ בָּרַח, אוֹ נַעֲשָׂה טְרֵפָה--יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי; שָׁחַט אֶחָד לִשְׁמוֹ, יִקַּח לוֹ זוֹג.

יד  [טו] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מְעַכְּבִין אֶת הַכְּבָשִׂים; וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם.  וְאִם הוּנְפוּ עִם הַכְּבָשִׂים, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה:  וְאִם אָבַד הַלֶּחֶם, יֹאבְדוּ הַכְּבָשִׂים; וְאִם אָבְדוּ הַכְּבָשִׂים, יֹאבַד הַלֶּחֶם, וְיָבִיאוּ לֶחֶם אַחֵר, וּכְבָשִׂים אֲחֵרִים.

טו  [טז] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן בְּלֹא כְּבָשִׂים, כֵּיצַד עוֹשִׂין בָּהֶן:  יוּנְפוּ; וְתַעֲבֹר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִמְצְאוּ כְּבָשִׂים לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וְיָבִיאוּ לֶחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים.

טז  הַפָּר וּשְׁנֵי הָאֵילִים וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר, הַבָּאִים בְּיוֹם זֶה בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן.

יז  שְׁנֵי פָּרִים שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וּפַר הַבָּא בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.  [יח] אַיִל שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וּשְׁנֵי אֵילִים הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.  [יט] שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.  וְאִם נִשְׁחֲטוּ, כֻּלָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

יח  [כ] הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין; וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, וְלֹא מִנְיַן הָעוֹלוֹת כֻּלָּן מְעַכֵּב.  כֵּיצַד:  הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֵלָא שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים, מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה; אַפִלּוּ לֹא מָצְאוּ אֵלָא אֶחָד, מַקְרִיבִין אוֹתוֹ:  בֵּין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בֵּין בִּימֵי הַמּוֹעֲדוֹת וְהַשַּׁבָּתוֹת.  וְאֵינָן חַיָּבִין לְהַקְרִיב הַשְּׁאָר לְמָחָר, אוֹ לְמוֹעֵד אַחֵר; אֵלָא כָּל קָרְבַּן צִבּוּר שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ, בָּטַל קָרְבָּנוֹ.

יט  לֹא מָצְאוּ אֵלָא שְׁנֵי כְּבָשִׂים--אִם יַקְרִיבוּ אוֹתָן לְמוּסַף הַיּוֹם, אֵין לָהֶן תְּמִידִין לְמָחָר--הֲרֵי הַדָּבָר שָׁקוּל:  אִם הִקְרִיבוּם לְמוּסַף הַיּוֹם, הִקְרִיבוּ; וְאִם רָצוּ לְהַנִּיחָם לְמָחָר לַתְּמִידִין, יַנִּיחוּ.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י