משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א בְּיוֹם חֲמִשִּׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר--הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהוּא יוֹם עֲצֶרֶת. וּבְיוֹם זֶה מַקְרִיבִין מוּסָף כְּמוֹ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ: שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, כֻּלָּם עוֹלוֹת; וְשָׂעִיר, חַטָּאת. וְאֵלּוּ הֶן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים, וְהֶן מוּסַף הַיּוֹם.
ב וְעוֹד מְבִיאִין יָתֵר עַל הַמּוּסָף בְּיוֹם הַזֶּה, מִנְחָה חֲדָשָׁה--שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וּמַקְרִיבִין עִם הַלֶּחֶם: פָּר וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים, הַכֹּל עוֹלוֹת; וְשָׂעִיר, חַטָּאת; וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, זֶבַח שְׁלָמִים. וְאֵלּוּ הֶן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֹמֶשׁ וַיִּקְרָא.
ג נִמְצָא הַקָּרֵב בְּיוֹם זֶה, יָתֵר עַל שְׁנֵי הַתְּמִידִין: שְׁלוֹשָׁה פָּרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֵילִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, הַכֹּל עֶשְׂרִים בְּהֵמָה עוֹלוֹת; וּשְׁנֵי שְׂעִירִים, חַטָּאוֹת נֶאֱכָלִים; וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים.
ד [ב] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵינָן בָּאִין אֵלָא מִן הָאָרֶץ, וּמִן הֶחָדָשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה . . ." (ויקרא כג,יז); לֹא מָצְאוּ חָדָשׁ, יָבִיאוּ מִן הָעֲלִיָּה. [ג] חִטִּים שֶׁיָּרְדוּ בֶּעָבִים--יֵשׁ בָּהֶם סְפֵק אִם קוֹרֶא אֲנִי בָּהֶם "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם", אוֹ אֵינָם "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם". לְפִיכָּךְ לֹא יָבִיא; וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.
ה וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין: מְבִיאִין שָׁלוֹשׁ סְאִין חִטִּין חֲדָשׁוֹת, וְשָׁפִין אוֹתָן וּבוֹעֲטִין בָּהֶן, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת; וְטוֹחֲנִין אוֹתָן סֹלֶת, וּמְנַפִּין מֵהֶן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נַפָה. וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה, וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם; וְחַיָּב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו [ד] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שְׁהֶן מִן הֶחָדָשׁ--צְרִיכִין לָבוֹא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה וּמֶחְצָה, וּמְנַפִּין אוֹתָן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נַפָה. וְלֶחֶם הַפָּנִים, שְׁהוּא בָּא מִן הַיָּשָׁן--דַּי לוֹ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נַפָה; וְהוּא בָּא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה. אֲבָל הָעֹמֶר, שְׁהוּא בָּא מִשְּׂעוֹרִים חֲדָשׁוֹת--אֵינוּ בָּא מִן הַמֻּבְחָר אֵלָא מִשָּׁלוֹשׁ סְאִין, וּבִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה נַפָה. [ה] וְכֻלָּן--אִם רִבָּה בְּמִדַּת הַסְּאִין שֶׁבָּאִין מֵהֶן, אוֹ מִעַט--כְּשֵׁרוֹת.
ז [ו] וְלוֹקְחִין שְׁנֵי הָעֶשְׂרוֹנוֹת, וְלָשִׁין אוֹתָן אַחַת אַחַת; וְאוֹפִין אוֹתָן אַחַת אַחַת. [ז] וְלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן, בַּחוּץ; וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, כְּכָל הַמְּנָחוֹת. [ח] וְאֵין עֲשִׂיָּתָן דּוֹחָה יוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שַׁבָּת--אֵלָא אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב: שֶׁנֶּאֱמָר "הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" (שמות יב,טז)--"לָכֶם", וְלֹא לְגָבוֹהַּ. [ט] הָיָה עֶרֶב יוֹם טוֹב שַׁבָּת, אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְנֶאֱכָלוֹת בַּשְּׁלִישִׁי לַאֲפִיָּתָן, שְׁהוּא יוֹם טוֹב.
ח וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שְׁהֶם חָמֵץ. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה: מֵבִיא שְׂאוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן; וּמְמַלֵּא הָעִשָּׂרוֹן סֹלֶת, וּמְחַמְּצוֹ בְּאוֹתוֹ הַשְּׂאוֹר. [י] וּמְרֻבָּעוֹת הֶן--אֹרֶךְ כָּל חַלָּה שִׁבְעָה טְפָחִים, וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְגָבְהָהּ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.
ט [יא] כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם, עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים: מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, וּמֵנִיף אוֹתָם כִּשְׁהֶם חַיִּים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵנִיף . . . אֹתָם . . . תְּנוּפָה" (ויקרא כג,כ); וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יָצָא. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן, וּמַפְשִׁיט, וְלוֹקֵחַ חָזֶה וְשׁוֹק מִכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן, וּמַנִּיחָן בְּצַד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם; וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן, וּמֵנִיף הַכֹּל כְּאֶחָד בַּמִּזְרָח בִּמְקוֹם כָּל הַתְּנוּפוֹת, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאִם הֱנִיפָן אֶחָד אֶחָד, יָצָא.
י וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים. וְכֵן שְׁתֵּי הַחַלּוֹת--נוֹטֵל כּוֹהֵן גָּדוֹל אַחַת מֵהֶן, וְהַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֶּקֶת לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת; וּשְׁתֵּיהֶן נֶאֱכָלוֹת כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה, כִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.
יא [יב] שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל אַרְבַּע חַלּוֹת--אִם אָמַר יִקְדְּשׁוּ שְׁתַּיִם מִתּוֹךְ אַרְבַּע, מוֹשֵׁךְ שְׁתַּיִם מֵהֶן וּמְנִיפָן; וְהַשְּׁאָר, פּוֹדִין אוֹתוֹ בִּפְנִים, וְנֶאֱכָלִין בַּחוּץ, כִּשְׁאָר הַחֻלִּין. וְאִם לֹא הִתְנָה, לֹא קִדַּשׁ הַלֶּחֶם.
יב [יג] שָׁחַט אַרְבָּעָה כְּבָשִׂים עַל שְׁתֵּי חַלּוֹת--מוֹשֵׁךְ שְׁנַיִם מֵהֶם, וְזוֹרֵק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; וּמֵנִיף הַשְּׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים הַכְּשֵׁרִים, עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם.
יג [יד] שְׁתֵּי הַחַלּוֹת, מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה: מֵת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, אוֹ בָּרַח, אוֹ נַעֲשָׂה טְרֵפָה--יִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי; שָׁחַט אֶחָד לִשְׁמוֹ, יִקַּח לוֹ זוֹג.
יד [טו] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מְעַכְּבִין אֶת הַכְּבָשִׂים; וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים, אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם. וְאִם הוּנְפוּ עִם הַכְּבָשִׂים, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה: וְאִם אָבַד הַלֶּחֶם, יֹאבְדוּ הַכְּבָשִׂים; וְאִם אָבְדוּ הַכְּבָשִׂים, יֹאבַד הַלֶּחֶם, וְיָבִיאוּ לֶחֶם אַחֵר, וּכְבָשִׂים אֲחֵרִים.
טו [טז] שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן בְּלֹא כְּבָשִׂים, כֵּיצַד עוֹשִׂין בָּהֶן: יוּנְפוּ; וְתַעֲבֹר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִמְצְאוּ כְּבָשִׂים לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וְיָבִיאוּ לֶחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים.
טז הַפָּר וּשְׁנֵי הָאֵילִים וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר, הַבָּאִים בְּיוֹם זֶה בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן.
יז שְׁנֵי פָּרִים שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וּפַר הַבָּא בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. [יח] אַיִל שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וּשְׁנֵי אֵילִים הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. [יט] שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁלְּמוּסַף הַיּוֹם, וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם--אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְאִם נִשְׁחֲטוּ, כֻּלָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.
יח [כ] הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין; וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, וְלֹא מִנְיַן הָעוֹלוֹת כֻּלָּן מְעַכֵּב. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֵלָא שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים, מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה; אַפִלּוּ לֹא מָצְאוּ אֵלָא אֶחָד, מַקְרִיבִין אוֹתוֹ: בֵּין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בֵּין בִּימֵי הַמּוֹעֲדוֹת וְהַשַּׁבָּתוֹת. וְאֵינָן חַיָּבִין לְהַקְרִיב הַשְּׁאָר לְמָחָר, אוֹ לְמוֹעֵד אַחֵר; אֵלָא כָּל קָרְבַּן צִבּוּר שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ, בָּטַל קָרְבָּנוֹ.
יט לֹא מָצְאוּ אֵלָא שְׁנֵי כְּבָשִׂים--אִם יַקְרִיבוּ אוֹתָן לְמוּסַף הַיּוֹם, אֵין לָהֶן תְּמִידִין לְמָחָר--הֲרֵי הַדָּבָר שָׁקוּל: אִם הִקְרִיבוּם לְמוּסַף הַיּוֹם, הִקְרִיבוּ; וְאִם רָצוּ לְהַנִּיחָם לְמָחָר לַתְּמִידִין, יַנִּיחוּ.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י