משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות תרומות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר נֶאֱכֶלֶת לַכּוֹהֲנִים--בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת, הֶם וְעַבְדֵיהֶם הַכְּנַעֲנִיִּים וּבְהֶמְתָּן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכֹהֵן, כִּי-יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ" (ויקרא כב,יא). עֶבֶד כּוֹהֵן שֶׁבָּרַח, וְאֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁמָּרְדָה--הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין.
ב תְּרוּמָה שֶׁלַּתּוֹרָה--אֵין אוֹכֵל אוֹתָהּ, אֵלָא כּוֹהֵן מְיֻחָס; אֲבָל כּוֹהֲנֵי חֲזָקָה, אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן בִּלְבָד. וּתְרוּמָה טְהוֹרָה--בֵּין תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בֵּין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, בֵּין שֶׁלַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן--אֵינָהּ נִתֶּנֶת אֵלָא לְכוֹהֵן תַּלְמִיד חֲכָמִים: מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה טְמֵאָה, וְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. לְפִיכָּךְ נוֹתֵן תְּרוּמָה טְמֵאָה, לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
ג יִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, אַפִלּוּ קְטַנָּה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--תֹּאכַל בִּתְרוּמָה וְחָזֶה וְשׁוֹק; וְדִין תּוֹרָה שֶׁתֹּאכַל מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, שֶׁהֲרֵי הִיא קִנְיָנוֹ. אֲבָל אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁתֹּאכַל, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה: גְּזֵרָה--שֶׁמֶּא תַּאֲכִיל תְּרוּמָה לְאָבִיהָ וּלְאַחֶיהָ, כִּשְׁהִיא אֲרוּסָה בְּבֵית אָבִיהָ.
ד חֵרֶשֶׁת וְשׁוֹטָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן--אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, אַפִלּוּ הִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ: גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִשָּׂא חֵרֵשׁ כּוֹהֵן לְחֵרֶשֶׁת, וְיַאֲכִיל אוֹתָהּ; לְפִיכָּךְ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֹאכַל חֵרֶשֶׁת בַּת יִשְׂרָאֵל, כְּלָל.
ה הַזָּר אָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ" (ויקרא כב,י)--אַפִלּוּ הָיָה תּוֹשַׁב כּוֹהֵן, אוֹ שְׂכִירוֹ: תּוֹשָׁב זֶה שְׂכִיר עוֹלָם, וְשָׂכִיר זֶה שְׂכִיר שָׁנִים; וְעֶבֶד עִבְרִי, הֲרֵי הוּא כְּתוֹשָׁב. וְכוֹהֶנֶת אֵשֶׁת הַזָּר, הֲרֵי הִיא כַּזָּר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-זָר", בֵּין הוּא בֵּין אִשְׁתּוֹ.
ו זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה בְּזָדוֹן--בֵּין שֶׁהָיָה טָמֵא בֵּין שֶׁהָיָה טָהוֹר, בֵּין שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה בֵּין שֶׁאָכַל טְמֵאָה--חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמֵתוּ בוֹ, כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב,ט). וְלוֹקֶה עַל אֲכִילָתָהּ; וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם דְּמֵי שֶׁאָכַל, שְׁאֵינוּ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם אָכַל בִּשְׁגָגָה--מוֹסִיף חֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִישׁ, כִּי-יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה--וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ . . ." (ויקרא כב,יד). [ז] "וּבַת-כֹּהֵן--כִּי תִהְיֶה, לְאִישׁ זָר: הִיא, בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל" (ויקרא כב,יב), שְׁנֵי עִנְיָנִים בְּלָאו זֶה: שְׁאִם תִּבָּעֵל לְאָסוּר לָהּ וְתֵעָשֶׂה זוֹנָה אוֹ חֲלָלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה--הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמוֹת לְעוֹלָם כְּדִין כָּל חָלָל, שֶׁהֶחָלָל כַּזָּר לְכָל דָּבָר; וּשְׁאִם תִּנָּשֵׂא לְיִשְׂרָאֵל--הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בְּמוּרָם מִן הַקֳּדָשִׁים שְׁהוּא חָזֶה וְשׁוֹק לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרְשָׁהּ אוֹ מֵת.
ז [ח] אֲבָל הַתְּרוּמוֹת--אוֹכֶלֶת אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ הַיִּשְׂרְאֵלִי אוֹ מֵת, אִם לֹא הִנִּיחַ מִמֶּנָּה בֵּן: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, וְזֶרַע אֵין לָהּ . . . מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל" (ויקרא כב,יג). [ט] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ--"מִלֶּחֶם", וְלֹא כָּל לֶחֶם: חוֹזֶרֶת הִיא לִתְרוּמָה, וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְחָזֶה וְשׁוֹק.
ח [י] וְלֹא הַכּוֹהֶנֶת בִּלְבָד, אֵלָא אַפִלּוּ לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָסוּר לָהּ--הוֹאִיל וְנַעֲשָׂת זוֹנָה--אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה לְעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ זֶרַע מִכּוֹהֵן. [יא] לְפִיכָּךְ הַשְּׁבוּיָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי; וְכָל שְׁבוּיָה שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לוֹמַר טְהוֹרָה אֲנִי אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵד כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. וְהַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה--לֹא נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וְאוֹכֶלֶת.
ט [יב] יִשְׂרְאֵלִית שֶׁיֵּשׁ לָהּ זֶרַע מִכּוֹהֵן, אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ--בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת, וְאַפִלּוּ טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְאַפִלּוּ זֶרַע הַזֶּרַע עַד סוֹף הָעוֹלָם: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזֶרַע אֵין לָהּ" (ויקרא כב,יג); [יג] כְּשֵׁם שֶׁזֶּרַע יִשְׂרָאֵל מִכּוֹהֶנֶת פּוֹסֵל אוֹתָהּ--כָּךְ זֶרַע כּוֹהֵן מִיִּשְׂרְאֵלִית מַאֲכִיל אוֹתָהּ, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא זֶרַע פָּסוּל.
י כֵּיצַד: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, אוֹ כּוֹהֶנֶת לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בַּת, וּבָא עַל הַבַּת מִי שְׁהוּא עֶרְוָה עָלֶיהָ אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְמַמְזֵר, וּמֵתָה הַבַּת, וַהֲרֵי הַמַּמְזֵר קַיָּם--הָיְתָה אֵם אִמּוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכוֹהֵן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה; בַּת כּוֹהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה. [יד] הִנֵּה לָמַדְתָּ שְׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל זַרְעָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ הַזֶּרַע פָּסוּל וְאַפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינוּ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם הָיְתָה לָהּ בַּת מִכּוֹהֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּת נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ נִתְחַלְּלָה--הֲרֵי אִמָּהּ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל הַבַּת הַפְּסוּלָה.
יא [טו] כַּיּוֹצֶא בּוֹ--הַכּוֹהֶנֶת שְׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת מִפְּנֵי זַרְעָהּ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ הַזֶּרַע כּוֹהֲנִים. כֵּיצַד: בַּת כּוֹהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בַּת, וְהָלְכָה הַבַּת וְנִשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן--הֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כּוֹהֵן גָּדוֹל, מַאֲכִיל אֶת אִמּוֹ, וּפוֹסֵל אֶת אֵם אִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ; וְזֹאת אוֹמֶרֶת לֹא כְּבֶן בִּתִּי כּוֹהֵן גָּדוֹל, שְׁהוּא פּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.
יב [טז] הָעֶבֶד אֵינוּ פּוֹסֵל מִשּׁוֹם זֶרַע, וְאֵינוּ מַאֲכִיל. כֵּיצַד: כּוֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן, וְהָלַךְ הַבֵּן וְנִכְבַּשׁ עַל הַשִּׁפְחָה, וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ עֶבֶד, וּמֵת הַבֵּן וַהֲרֵי הָעֶבֶד קַיָּם--הָיְתָה אֵם אָבִיו שֶׁלְּעֶבֶד זֶה בַּת יִשְׂרָאֵל לְכוֹהֵן, לֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה; הָיְתָה בַּת כּוֹהֵן לְיִשְׂרָאֵל, תֹּאכַל: שְׁאֵין זֶה זֶרַע, שֶׁהָעֲבָדִים אֵין לָהֶם יֵחוּס.
יג [יז] בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכוֹהֵן, וּמֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן, וְחָזְרָה וְנִשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל--לֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה. מֵת הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן--לֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה; מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ הָרִאשׁוֹן.
יד [יח] בַּת כּוֹהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן, וְחָזְרָה וְנִשֵּׂאת לְכוֹהֵן--תֹּאכַל בִּתְרוּמָה; מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה; מֵת בְּנָהּ מִכּוֹהֵן--אֲסוּרָה לֶאֱכֹל, מִפְּנֵי בְּנָהּ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל--חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה; וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּחָזֶה וְשׁוֹק.
טו [יט] בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה, וְיֵשׁ לָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן, וְחָזְרָה וְנִשֵּׂאת לְכוֹהֵן--אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה; מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן--אוֹכֶלֶת בִּפְנֵי בְּנָהּ הָאַחֲרוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא מַאֲכִילָהּ כְּמוֹ שֶׁהֶאֱכִילָהּ אָבִיו.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות תרומות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו