משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק כד

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק כד

א הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאַיְלוֹנִית, וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מִמֶּנָּה--אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיא, הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים, וְיֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה, וּשְׁאָר תְּנָאיֵי כְּתֻבָּה; וְכֵן זוֹכֶה הַבַּעַל, בְּמַה שֶׁזּוֹכֶה בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים. [ב] אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְלֹא הִכִּיר בָּהּ, וְנִמְצֵאת אַיְלוֹנִית, אוֹ מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְכֵן הַנּוֹשֵׂא שְׁנִיָּה, בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ--אֵין לָהֶן עִיקַר כְּתֻבָּה, וְלֹא תְּנָאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת, יֵשׁ לָהֶן; וְאֵין לָהֶן מְזוֹנוֹת, וְאַפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ. וּכְשֶׁכּוֹפִין אוֹתָן וּמַפְרִישִׁין בֵּינֵיהֶם, אֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל.

ב [ג] וְלָמָּה אֵין לָהֶן עִיקָר, וְיֵשׁ לָהֶן תּוֹסֶפֶת--הָעִיקָר שְׁהוּא תַּקָּנַת חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, הוֹאִיל וְלֹא הִכִּיר בָּהּ, אֵין לָהּ עִיקָר. אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת שְׁהוּא חִיַּב עַצְמוֹ בָּהּ כָּל זְמָן שֶׁתִּרְצֶה וְתַעֲמֹד לְפָנָיו, הֲרֵי עָמְדָה בִּתְנָאי שֶׁלָּהּ, וַהֲרֵי הִקְנָת לוֹ הֲנָאָתָהּ, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת--אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָהּ עָלָיו, וּמַה הִיא יְכוּלָה לַעֲשׂוֹת; לְפִיכָּךְ יֵשׁ לָהּ תּוֹסֶפֶת--שְׁאֵין מַעֲשֶׂיהָ הֶן הַגּוֹרְמִין לָהּ לְהֵאָסֵר, אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, אֵלָא אֲסוּרָה הָיְתָה, מִקֹּדֶם.

ג [ד] וְלָמָּה לֹא חָלְקוּ בַּשְּׁנִיָּה בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ, אֵלָא אָמְרוּ אֵין לָהּ עִיקַר כְּתֻבָּה בְּכָל מָקוֹם--מִפְּנֵי שְׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עָשׂוּ בָּהּ חִזּוּק.

ד אֲבָל אִם נָשָׂא אַחַת מֵחַיְּבֵי לָאוִין וְהִכִּיר בָּהּ, אוֹ אַחַת מֵחַיְּבֵי עֲשֵׂה בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ--יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה: שֶׁחַיְּבֵי לָאוִין שֶׁהִכִּיר בָּהּ, רָצָה לְהַזִּיק בִּנְכָסָיו; וְחַיְּבֵי עֲשֵׂה, אִסּוּרָן קַל. וְיֵשׁ לִשְׁתֵּיהֶן, מְזוֹנוֹת לְאַחַר מוֹתוֹ; וְכֵן אִם לָוְתָה וְאָכְלָה, חַיָּב לְשַׁלַּם. וּכְשֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא, מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל כָּל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִכָּל נְכָסֶיהָ.

ה הַמְּמָאֶנֶת--אֵין לָהּ עִיקַר כְּתֻבָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ; וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְאִם לָוְתָה כְּשֶׁהָיְתָה תַּחְתָּיו, וְאָכְלָה, וְאַחַר כָּךְ מֵאֲנָה--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מְזוֹנוֹת מִן הַבַּעַל. [ו] מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ--אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת, וְלֹא אֶחָד מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה: שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂיהָ גָּרְמוּ לָהּ לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ.

ו [ז] וְהֵיאַךְ דִּין נָשִׁים אֵלּוּ בַּנְּדוּנְיָה שֶׁלָּהֶם: כָּל אִשָּׁה שֶׁנְּדוּנְיָתָהּ קַיֶּמֶת--אַפִלּוּ זִנָּת--נוֹטֶלֶת שֶׁלָּהּ, וְהוֹלֶכֶת. וְאִם הָיְתָה שְׁנִיָּה אוֹ מֵחַיְּבֵי עֲשֵׂה, בֵּין הִכִּיר בָּהּ בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה אַיְלוֹנִית אוֹ מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְהִכִּיר בָּהּ--הֲרֵי הִיא בִּנְדוּנְיָתָהּ כְּכָל הַנָּשִׁים: [ח] נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן; וְנִכְסֵי מְלוֹג, מַה שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד, אָבַד לָהּ.

ז הָיְתָה אַיְלוֹנִית אוֹ מֵחַיְּבֵי לָאוִין, וְלֹא הִכִּיר בָּהּ--כָּל מַה שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב אוֹ בָּלָה עַד שֶׁנִּשְׁחַק מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלַּם: שֶׁהֲרֵי הִיא נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לִהְיוֹתָן אֶצְלוֹ. וְכָל שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי מְלוֹג, חַיָּב לְשַׁלַּם--הֵפֶךְ מִכָּל הַנָּשִׁים: מִפְּנֵי שְׁאֵין שָׁם אִישׁוּת גְּמוּרָה, לֹא זָכָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג. [ט] וְהַמְּמָאֶנֶת, אֵין לָהּ בְּלָיוֹת כְּלָל: שְׁאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב, בֵּין מִנִּכְסֵי מְלוֹג בֵּין מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל; אֵלָא נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא לָהּ, וְיוֹצְאָה.

ח [י] מִי שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ--אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת; וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל דָּבָר מִמַּה שֶׁאָבַד אוֹ נִגְנַב מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁלָּהּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נִכְסֵי מְלוֹג. וְלֹא הַמְּזַנָּה בִּלְבָד, אֵלָא אַף הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ דָּת יְהוּדִית, אוֹ הַיּוֹצְאָה מִשּׁוֹם שֵׁם רָע--אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת, וְלֹא תְּנָאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. וְכָל אַחַת מֵהֶן, נוֹטֶלֶת הַנִּמְצָא מִנְּדוּנְיָתָהּ וְיוֹצְאָה; וְאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלַּם כְּלוּם, לֹא מַה שֶׁפָּחַת וְלֹא מַה שֶׁאָבַד.

ט [יא] וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן עָבְרָה עַל דָּת מֹשֶׁה--יוֹצְאָה בַּשּׁוּק וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ גָּלוּי, אוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת אוֹ נִשְׁבַּעַת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת, אוֹ שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְהִיא נִדָּה, אוֹ שְׁאֵינָהּ קוֹצָה לָהּ חַלָּה; אוֹ שֶׁהֶאֱכִילָה אֶת בַּעְלָהּ דְּבָרִים אֲסוּרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּגוֹן שְׁקָצִים וּנְבֵלוֹת, אֵלָא דְּבָרִים שְׁאֵינָן מְעֻשָּׂרִין.

י וְהֵיאַךְ יִוָּדַע דָּבָר זֶה: כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה לוֹ, פֵּרוֹת אֵלּוּ פְּלוֹנִי כּוֹהֵן תִּקְּנָם לִי, וְעִיסָה זוֹ פְּלוֹנִי הִפְרִישׁ לִי חַלָּתָהּ, וּפְלוֹנִי הֶחָכָם טִהַר לִי אֶת הַכֶּתֶם--וְאַחַר שֶׁאָכַל, אוֹ בָּא עָלֶיהָ, שָׁאַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי וְאָמַר, לֹא הָיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ מֵעוֹלָם; וְכֵן אִם הֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ טְהוֹרָה אֲנִי, וּבָא עָלֶיהָ.

יא [יב] וְאֵיזוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית, הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁאִם עָשָׂת אֶחָד מֵהֶן, עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית: יוֹצְאָה לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ, וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רָדִיד כִּשְׁאָר הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחַת; אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק, וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֶא בּוֹ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ עַל לְחָיֶיהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת; אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק, וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים; אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ מִבַּעְלָהּ בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעְלָהּ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.

יב [יג] עֶזְרָא תִּקַּן שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה חוֹגֶרֶת בַּסֵּינָר תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, מִשּׁוֹם צְנִיעוּת; וְאִם לֹא חָגְרָה--אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וְכֵן אִם יָצְתָה בְּרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, מֵחָצֵר לְחָצֵר בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי--הוֹאִיל וּשְׂעָרָהּ מְכֻסֶּה בַּמִּטְפַּחַת, אֵינָהּ עוֹבֶרֶת עַל דָּת.

יג [יד] הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת--צְרִיכָה הַתְרָאָה וְעֵדִים, וְאַחַר כָּךְ תַּפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ: עָבְרָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְיָדַע שְׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְהִתְרָה בָּהּ בְּלֹא עֵדִים, וְחָזְרָה וְעָבְרָה--הוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר, עָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת, לֹא עָבַרְתִּי כְּלָל, אוֹ לֹא הִתְרוּ בִּי--אִם רָצָה לְהוֹצִיא, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן כְּתֻבָּה אַחַר שֶׁתִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עָבְרָה: שְׁאִם תּוֹדֶה שֶׁעָבְרָה אַחַר הַתְרָאָה, אֵין לָהּ כְּלוּם.

יד [טו] כֵּיצַד הִיא יוֹצְאָה מִשּׁוֹם שֵׁם רָע: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה בִּזְנוּת. כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ, וְרָאוּ רוֹכֵל יוֹצֶא וְנִכְנְסוּ מִיָּד בְּשָׁעַת יְצִיאָתוֹ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת מֵעַל הַמִּטָּה, וְהִיא לוֹבֶשֶׁת הַמִּכְנָסַיִם אוֹ חוֹגֶרֶת אֵזוֹרָהּ; אוֹ שֶׁמָּצְאוּ רֹק לַח, לְמַעְלָה מִן הַכִּילָה; אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִמָּקוֹם אָפֵל, אוֹ מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר, וְכַיּוֹצֶא בּוֹ; אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַשֵּׁק עַל פִּי חֲלוּקָהּ; אוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְנַשְּׁקִין זֶה אֶת זֶה, אוֹ מְגַפְּפִין זֶה אֶת זֶה; אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה, וְהִגִּיפוּ הַדֶּלֶת; וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אִם רָצָה בַּעְלָהּ לְהוֹצִיאָהּ--תֵּצֵא, וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה; וְאֵין זוֹ צְרִיכָה הַתְרָאָה.

טו [טז] עוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה אוֹ דָּת יְהוּדִית, וְכֵן זוֹ שֶׁעָשָׂת דָּבָר מְכֹעָר--אֵין כּוֹפִין אֶת הַבַּעַל לְהוֹצִיא; אֲבָל אִם רָצָה לְהוֹצִיא, יוֹצִיא. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא, אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה: שֶׁהַכְּתֻבָּה תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ, אֵלָא עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת; אֲבָל אֵלּוּ הַפְּרוּצוֹת, אֵין לָהֶן תַּקָּנָה זוֹ, אֵלָא תִּהְיֶה קַלָּה, וְקַלָּה לְהוֹצִיאָהּ.

טז [יז] מִי שֶׁרָאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת, אוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ אַחַת מִקְּרוֹבוֹתָיו אוֹ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שְׁהוּא מַאֲמִינָם וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דִּבְרֵיהֶם שֶׁזִּנָּת אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה הָאוֹמֵר אִישׁ, בֵּין שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה--הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר זֶה שְׁהוּא אֱמֶת--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא וְאָסוּר לוֹ לָבוֹא עָלֶיהָ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ; וְאִם הוֹדָת לוֹ שֶׁזִּנָּת, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָּךְ מַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא זִנָּת תַּחְתָּיו, אִם רָאָה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ; אֲבָל בְּדִבְרֵי אֶחָד, אֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֵלָא עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.

יז [יח] אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו בִּרְצוֹנָהּ--אֵין מַשְׁגִּיחִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמֶּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר; אֲבָל אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ עִיקָר וְתוֹסֶפֶת, וְאִבְּדָה הַבְּלָיוֹת--שֶׁהֲרֵי הוֹדָת בִּזְנוּת. וְאִם הָיָה מַאֲמִינָהּ וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרֶיהָ, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיא. וְאֵין בֵּית דִּין כּוֹפִין אֶת הָאִישׁ לְגָרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, בְּדָבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁזִּנָּת אֵשֶׁת זֶה בִּפְנֵיהֶם לִרְצוֹנָהּ, וְאַחַר כָּךְ כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.

יח [יט] הָאִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ בִּשְׁגָגָה, אוֹ בְּאֹנֶס--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג)--הַא נִתְפְּסָה, מֻתֶּרֶת, בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ יִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁאֲנָסָהּ גּוֹי. וְכָל שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָהּ בְּרָצוֹן, וְאַפִלּוּ אָמְרָה הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא אָנַס אוֹתִי הָיִיתִי שׂוֹכְרַתּוּ--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁהַיֵּצֶר לְבָשָׁהּ: מִתְּחִלָּתָהּ, בְּאֹנֶס הָיְתָה.

יט [כ] נָשִׁים שֶׁגָּנְבוּ אוֹתָן לִסְטִים--הֲרֵי הֶן כִּשְׁבוּיוֹת שְׁהֶן אֲנוּסוֹת, וּמֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן; וְאִם הִנִּיחוּם, וְהָלְכוּ לַלִּסְטִים מֵעַצְמָן--הֲרֵי אֵלּוּ בְּרָצוֹן, וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְדִין הַשּׁוֹגֶגֶת וְדִין הַנֶּאֱנֶסֶת אֶחָד הוּא, שֶׁהַשְּׁגָגָה צַד אֹנֶס יֵשׁ בָּהּ.

כ [כא] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁשָּׁגְגָה אוֹ שֶׁנֶּאְנְסָה, אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ--שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת זוֹנָה מִכָּל מָקוֹם, וְהוּא אָסוּר בְּזוֹנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה. [כב] וְאֶחָד אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁנֶּאְנְסָה--כְּתֻבָּתָהּ קַיֶּמֶת, הָעִיקָר וְהַתּוֹסֶפֶת; וְלֹא הִפְסִידָה כְּלוּם. וְכוֹפִין אֶת הַכּוֹהֵן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, וּלְגָרְשָׁהּ.

כא [כג] אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ, נֶאֱנַסְתִּי, אוֹ שֶׁשָּׁגִיתִי וְנִבְעַלְתִּי לְאַחֵר--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לִדְבָרֶיהָ, שֶׁמֶּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר; וְאִם הָיְתָה נֶאֱמֶנֶת לוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָדָם שְׁהוּא סוֹמֵךְ עַל דְּבָרָיו--יוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

כב [כד] הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי, וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לְסֵתֶר בִּפְנֵי עֵדִים, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ, עַד שֶׁיַּשְׁקֶנָּה מֵי הַמָּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת סוֹטָה.

כג וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה--אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצְאוּ דָּבָר מְכֹעָר: שְׁאֵין לָךְ דָּבָר מְכֹעָר יוֹתֵר מִזֶּה. וְהַיּוֹם, שְׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה, נֶאְסְרָה עָלָיו אִסּוּר עוֹלָם; וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, לֹא עִיקָר וְלֹא תוֹסֶפֶת, שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים גָּרְמוּ לָהּ לְהֵאָסֵר.

כד [כה] אָמַר לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו בַּזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה; וְחַיָּב לְהוֹצִיא, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם הוֹדָת שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁהִתְרָה בָּהּ, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה; וּלְפִיכָּךְ מַשְׁבִּיעָהּ עַל זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כְּתֻבָּה.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?