משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות אישות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א הָאִשָּׁה שֶׁהִתְנָת עַל בַּעְלָהּ לְבַטַּל זְכוּת מִדְּבָרִים שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶן הַבַּעַל--אִם כָּתַב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה, קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין--אֵינוּ צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ, אֵלָא כָּל מַה שֶׁכָּתַב לָהּ קַיָּם; וְאִם כָּתַב לָהּ אַחַר נִשּׂוּאִין, צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ.
ב הִתְנָה עִמָּהּ קֹדֶם אֵרוּסִין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ--אִם מָכְרָה וְנָתְנָה, מִכְרָהּ קַיָּם וּמַתָּנָתָהּ קַיֶּמֶת; אֲבָל אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן, כָּל זְמָן שְׁהֶן בִּרְשׁוּתָהּ. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ כִּשְׁהִיא אֲרוּסָה, שְׁאֵין לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ--הֲרֵי סִלַּק עַצְמוֹ מִגּוּף הַקַּרְקָע, וְאֵין לוֹ בִּנְכָסֶיהָ פֵּרוֹת לְעוֹלָם; וְאַפִלּוּ עִרְעַר עַל קִנְיָנוֹ וְאָמַר, לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שְׁאֵין לִי פֵּרוֹת מִפְּנֵי קִנְיָן זֶה, אֵלָא שְׁאִם מָכְרָה מִכְרָהּ קַיָּם, שְׁאֵין אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּלֹא נְכָסִים--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֵלָא כְּבָר סִלַּק עַצְמוֹ מִגּוּף הַקַּרְקָע.
ג הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ--הֲרֵי זֶה אֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן; אֲבָל מוֹכְרִין אֶת הַפֵּרוֹת, וְלוֹקְחִין בָּהֶן קַרְקָע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא סִלַּק עַצְמוֹ אֵלָא מִפֵּרוֹת נְכָסִים אֵלּוּ בִּלְבָד.
ד הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ, וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן--לוֹקְחִין הַפֵּרוֹת, וְקוֹנִין בָּהֶם קַרְקָע, וְלוֹקְחִין פֵּרוֹת קַרְקָע זוֹ, וְקוֹנִין בָּהֶם קַרְקָע שְׁנִיָּה; וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת אֵלּוּ, שְׁהֶן פֵּרֵי פֵּרֵי פֵּרוֹת. וְכֵן הַדָּבָר תָּמִיד, עַד שֶׁיַּתְנֶה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ לֹא פֵּרוֹת וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ פֵּרוֹת, בְּחַיֶּיהָ; אֲבָל אִם מֵתָה, יִירַשׁ הַכֹּל.
ה הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה--הֲרֵי זֶה לֹא יִירָשֶׁנָּה, אֲבָל אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְכֵן אִם הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁיִּירַשׁ מִקְצַת נְכָסֶיהָ, וְכֵן אִם הִתְנָה עִמָּהּ שְׁאִם מֵתָה בְּלֹא בָּנִים, יַחְזְרוּ נְכָסִין לְבֵית אָבִיהָ--הַכֹּל קַיָּם.
ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִתְנָה עִמָּהּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא: שֶׁהַנַּחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ--מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה, קֹדֶם שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לוֹ; אֲבָל אִם הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת--תְּנָאוֹ בָּטֵל, וְיִירָשֶׁנָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ז הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר נִשּׂוּאִין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ, וְלֹא בִּפֵרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם בְּחַיֶּיהָ, וּבְמוֹתָהּ--הֲרֵי זֶה אֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת כְּלָל; אֲבָל אִם מֵתָה, יִירָשֶׁנָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ח הַבַּעַל שֶׁהוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין שֶׁהוֹצִיא מְעַט וְאָכַל פֵּרוֹת הַרְבֵּה, בֵּין שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה וְאָכַל פֵּרוֹת מְעַט, אַפִלּוּ אָכַל גְּרֹגֶּרֶת אַחַת דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁאָכַל דֵּינָר אֶחָד אַפִלּוּ שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וְאַפִלּוּ לֹא לָקַח בַּפֵּרוֹת מַה שֶׁהוֹצִיא אֵלָא חֲבִלָּה שֶׁלִּזְמוֹרוֹת--מַה שֶׁהוֹצִיא הוֹצִיא, וּמַה שֶׁאָכַל אָכַל. [ט] וְכֵן אִם נָפְלוּ לָהּ כְּסָפִים בְּמָקוֹם רָחוֹק, וְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן הוֹצָאוֹת עַד שֶׁהֱבִיאָן, אוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאָן מִיַּד מִי שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ, וְלָקַח בָּהֶן קַרְקָע, וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ כַּשֵּׁעוּר--מַה שֶׁהוֹצִיא הוֹצִיא, וּמַה שֶׁאָכַל אָכַל.
ט הוֹצִיא וְלֹא אָכַל, אוֹ שֶׁאָכַל פָּחוּת מִכַּשֵּׁעוּר--שָׁמִין כַּמָּה הִשְׁבִּיחַ, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוֹצִיא: אִם הַשְּׁבָח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה--יִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא, וְנוֹטֵל הַהוֹצָאָה; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשְּׁבָח--אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֵלָא כְּשֵׁעוּר הַשְּׁבָח, וּבִשְׁבוּעָה.
י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְגָרֵשׁ. אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁמָּרְדָה עַל בַּעְלָהּ אוֹ שֶׁמֵּאֲנָה--אַפִלּוּ אָכַל הַרְבֵּה, שָׁמִין לוֹ כַּמָּה אָכַל, וּפוֹחֲתִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁרָאוּי לִתֵּן לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע, וְנוֹטְלוֹ: שֶׁלֹּא הִקְנָה לָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּטֹּל וְתֵצֵא מֵעַצְמָהּ. וְכֵן הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה, וּמֵאֲנָה--רוֹאִין כַּמָּה אָכַל וְכַמָּה הוֹצִיא וְכַמָּה הִשְׁבִּיחַ, וְשָׁמִין לוֹ כְּעָרִיס: שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת יָרַד.
יא מִנְהָגוֹת רַבּוֹת יֵשׁ בַּנְּדוּנְיָה--יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּכְתְּבוּ בַּכְּתֻבָּה הַנְּדוּנְיָה, בְּיָתֵר עַל דָּמֶיהָ בִּשְׁלִישׁ אוֹ בְּחָמִישׁ אוֹ בְּמֶחְצָה, כְּגוֹן שֶׁתִּהְיֶה נְדוּנְיָתָהּ מֵאָה, וְכוֹתְבִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּפְנֵי הָעָם; וּכְשֶׁתָּבוֹא לִגְבּוֹת, לֹא תִגְבֶּה אֵלָא הַמֵּאָה.
יב וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְתֹּב בְּפָחוּת, וְאִם פָּסְקָה לְהוֹצִיא לוֹ בְּמֵאָה כֵּלִים, נוֹתֶנֶת שׁוֹוֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, וְכוֹתְבִין שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְתֹּב שׁוֹוֶה בְּשׁוֹוֶה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּתֵּן הָאִישׁ מָעוֹת לְפִי הַנְּדוּנְיָה, דָּבָר קָצוּב שֶׁתִּתְקַשַּׁט בּוֹ הַכַּלָּה וְתִקְנֶה בּוֹ בְּשָׂמִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיַּכְנִיס הָאִישׁ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ לָאִשָּׁה, יִצְטָרַף לִנְדוּנְיָתָהּ לְהִתְנָאוֹת בּוֹ.
יג [יב] הַנּוֹשֵׂא סְתָם, כּוֹתֵב וְנוֹתֵן כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה; וְכֵן הִיא שֶׁפָּסְקָה לְהַכְנִיס, נוֹתֶנֶת כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה; וּכְשֶׁתָּבוֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, מַגְבִּין לָהּ מַה שֶׁבִּכְתֻבָּתָהּ כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וּבְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מִנְהַג הַמְּדִינָה עִיקָר גָּדוֹל; וְעַל פִּיו דָּנִין--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל הַמְּדִינָה.
יד [יג] אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם שִׁדּוּכִין--וְאָמַר לָהּ, כַּמָּה אַתְּ מַכְנֶסֶת לִי, כָּךְ וְכָּךְ; וְאָמְרָה לוֹ, כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִי אוֹ כּוֹתֵב לִי, כָּךְ וְכָּךְ; וְכֵן הָאָב שֶׁפָּסַק עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ, כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִבְנָךְ, כָּךְ וְכָּךְ; וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתָּךְ, כָּךְ וְכָּךְ; וְעָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ: קָנוּ אוֹתָן בִּדְבָרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶן קִנְיָן מִיָּדָם; וְאֵלּוּ הֶן, הַדְּבָרִים הַנִּקְנִין בַּאֲמִירָה.
טו [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁפָּסַק הָאָב לְבִתּוֹ, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, וּפָסַק הָאָב הָאַחֵר לִבְנוֹ, וּבְנִשּׂוּאִין רִאשׁוֹנִים--שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ, וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים גָּמַר וּמַקְנֶה לוֹ בַּאֲמִירָה; אֲבָל אָח שֶׁפָּסַק לַאֲחוֹתוֹ, אוֹ אִשָּׁה שֶׁפָּסְקָה לְבִתָּהּ, וְכֵן שְׁאָר קְרוֹבִים, אוֹ הָאָב שֶׁפָּסַק לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ בְּנִשּׂוּאִין שְׁנִיִּים--לֹא קָנוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים, עַד שֶׁיִּקְנוּ מִידֵי הַפּוֹסֵק שֶׁנָּתַן כָּךְ וְכָּךְ.
טז [טו] הָאָב שֶׁפָּסַק עַל יְדֵי בִּתּוֹ, לֹא קָנָת הַבַּת הַמַּתָּנָה עַד שֶׁיִּכְנֹס אוֹתָהּ בַּעְלָהּ; וְכֵן הַבֵּן, לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְנֹס: שֶׁכָּל הַפּוֹסֵק, אֵינוּ פּוֹסֵק אֵלָא עַל מְנָת לִכְנֹס. לְפִיכָּךְ הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס, וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו לְיִבּוּם--יָכוֹל הָאָב לוֹמַר לַיָּבָם, לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִתֵּן, וְלָךְ אֵינִי רוֹצֶה לִתֵּן: וְאַפִלּוּ הָיָה הָרִאשׁוֹן עַם הָאָרֶץ, וְהַשֵּׁנִי חָכָם; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּת רוֹצָה בּוֹ.
יז [טז] הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וְהָלַךְ הָאָב לִמְדִינָה אַחֶרֶת--יְכוּלָה הִיא לוֹמַר לַבַּעַל, אֲנִי לֹא פָסַקְתִּי עַל עַצְמִי, מַה אֲנִי יְכוּלָה לַעֲשׂוֹת, אוֹ כְּנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָה, אוֹ פָּטְרֵנִי בְּגֶט; אֲבָל אִם פָּסְקָה הִיא עַל עַצְמָהּ, וְלֹא הִגִּיעָה יָדָהּ--הֲרֵי זוֹ יוֹשֶׁבֶת עַד שֶׁתִּמְצָא מַה שֶׁפָּסְקָה, אוֹ עַד שֶׁתָּמוּת.
יח וְלָמָּה לֹא תִפְטֹר עַצְמָהּ בְּמַרְדוּת: שֶׁהַמּוֹרֶדֶת כִּשְׁהִיא אֲרוּסָה--הַבַּעַל רוֹצֶה לְכָנְסָהּ, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה; אֲבָל זוֹ אֵין הַבַּעַל רוֹצֶה בָּהּ, עַד שֶׁתִּתֵּן הַנְּדוּנְיָה שֶׁפָּסְקָה, וְהִיא רוֹצָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אוֹ כְּנֹס אוֹ פְּטֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּגְּדוֹלָה; אֲבָל קְטַנָּה שֶׁפָּסְקָה עַל עַצְמָהּ--כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן גֶּט, אוֹ יִכְנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָה.
יט [יז] הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה, וּפָסְקָה עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת בִּתָּהּ כָּךְ וְכָּךְ שָׁנִים--חַיָּב לְזוּנָהּ אוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁקִּבַּל עַל עַצְמוֹ: וְהוּא, שֶׁיַּתְנוּ עַל דָּבָר זֶה בְּשָׁעַת קִדּוּשִׁין. אֲבָל שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת קִדּוּשִׁין--עַד שֶׁיִּקְנוּ מִיָּדוֹ, אוֹ שֶׁיִּכְתֹּב בַּשְּׁטָר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת מֶקָּח וּמִמְכָּר.
כ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ הַשָּׁנִים שֶׁקִּבַּל עַל עַצְמוֹ לָזוּן אֶת בִּתָּהּ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וּפָסְקָה עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת הַבַּת כָּךְ וְכָּךְ שָׁנִים--לֹא יֹאמַר הָרִאשׁוֹן, אִם תָּבוֹא לְבֵיתִי אֲזוּנָהּ, אֵלָא מוֹלִיךְ מְזוֹנוֹתֶיהָ לִמְקוֹם שְׁהִיא שָׁם, אִמָּהּ. וְכֵן לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם, הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאַחַת; אֵלָא אֶחָד זָנָהּ, וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת.
כא [יח] נִשֵּׂאת הַבַּת בְּתוֹךְ זְמָן זֶה, הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ; וּבַעֲלֵי אִמָּהּ שְׁנֵיהֶם, כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. מֵתוּ אֵלּוּ שֶׁפָּסְקוּ לָזוּן אוֹתָהּ--אִם קָנוּ מִיָּדָן, אוֹ שֶׁחִיַּב עַצְמוֹ בַּשְּׁטָר--הֲרֵי זוֹ כְּבַעַל חוֹב בַּשְּׁטָר, וְטוֹרֶפֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ מִנְּכָסִים הַמְּשֻׁעְבָּדִים עַד סוֹף הַזְּמָן שֶׁפָּסְקוּ; וְאִם פָּסְקוּ בְּשָׁעַת הַקִּדּוּשִׁין, וְלֹא הָיָה שָׁם קִנְיָן--הֲרֵי הֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִכָּתֵב, וְאֵינָהּ טוֹרֶפֶת בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות אישות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה