משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות קידוש החודש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א אֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ, אֵלָא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִים לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים--הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, וְאֵין מְעִידִין. אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ, יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד--לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִים, אֵלָא שְׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שְׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת, יִצְטָרַף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר, וְיָעִיד; וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה, פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
ב דִּין תּוֹרָה, שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ: אַפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ--הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ; לְפִיכָּךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה, מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים, וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ, וְהֶם לֹא רָאוּ--הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ, אֵלָא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָן שְׁהֶם כְּשֵׁרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִים בְּעֵדוּתָן.
ג לְפִיכָּךְ אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ--מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ, עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין וּמוֹדִיעִין אוֹתָן שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִים הֶם, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶם.
ד בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם, וְיוֹדְעִין הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֶה בְּחֹדֶשׁ זֶה, אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ, וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה, וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קְרָנֶיהָ נוֹטִין. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד, בּוֹדְקִין אוֹתָם כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ--בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, לְהֵיכָן הָיוּ קְרָנֶיהָ נוֹטוֹת, כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם, וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן, מְקַבְּלִין אוֹתָם; וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָם.
ה אָמְרוּ הָעֵדִים רְאִינוּהוּ בְּמַיִם אוֹ בְּעָבִים אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית, אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בְּעָבִים אוֹ בְּמַיִם אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית--אֵין זוֹ רְאִיָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת. אָמַר אֶחָד רְאִיתִיו גָּבוֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, וְאָמַר הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ--מִצְטָרְפִין; אָמַר הָאֶחָד כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר כְּמוֹ חָמֵשׁ קוֹמוֹת--אֵין מִצְטָרְפִין: וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ, אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן קוֹמָה אַחַת.
ו אָמְרוּ רְאִינוּהוּ, בְּלֹא כַּוָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ בּוֹ וְנִתְכַּוַּנְנוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד, שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ--אֵין זוֹ עֵדוּת, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ, שֶׁמֶּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה, וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אָמְרוּ עֵדִים רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחְרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, וּרְאִינוּהוּ עַרְבִּית בַּמַּעְרָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים, וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ; אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בַּשַּׁחְרִית, אֵין נִזְקָקִין לָהּ שְׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחְרִית, וּבַיָּדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֶם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ, וְנִרְאָה לָהֶם כַּלְּבָנָה. וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה--הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, שְׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין אֵלָא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלוֹשִׁים בִּלְבָד.
ז כֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ: כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ, בָּא לְבֵית דִּין; וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָן כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבוֹא. וְזוֹג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בִּבְדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ; נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִים לַחֶשְׁבּוֹן, מַכְנִיסִים אֶת חֲבֵרוֹ; נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, וּשְׁאָר כָּל הַזּוֹגוֹת, שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְּבָרִים--לֹא שֶׁצְּרִיכִים לָהֶם אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהיוּ רְגִילִין לָבוֹא.
ח וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁתִּתְקַיַּם הָעֵדוּת, רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקֻדָּשׁ; וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו, מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֵלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאֵין מְחַשְּׁבִין אֵלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא בַּיּוֹם; וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה, אֵינוּ מְקֻדָּשׁ.
ט אַפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים, וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים--אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵלָא יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים: שְׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת; אֵלָא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ מְקֻדָּשׁ, הֶם שֶׁקּוֹבְעִין.
י [ט] רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן, בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים--אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--בֵּית דִּין אוֹמְרִים מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ, שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא. וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים--לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם, וְיָעִידוּ הֶם הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלוֹשָׁה; וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלוֹשָׁה.
יא [י] בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ--בֵּין שׁוֹגְגִין, בֵּין מֻטְעִין, בֵּין אֲנוּסִין--הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ, וְחַיָּבִין הַכֹּל לְתַקַּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ, חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שְׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֵלָא לָהֶם, וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם . . ." (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,ד; ויקרא כג,לז).
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות קידוש החודש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט