משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק א

א  חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הֶם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה--שֶׁנֶּאֱמָר "עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" (במדבר כח,יד), וְנֶאֱמָר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב,ב):  כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה, וְאָמַר לוֹ, כְּזֶה רְאֵה וְקַדַּשׁ.  וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין--הֶם שְׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמָר "שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז,א).

ב  וְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה, קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם.  לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיִּתְקַבַּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אוֹ פָּחוּת מְעַט אוֹ יוֹתֵר מְעַט--מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד; וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת:  שְׁאֵי אִפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָּךְ וְכָּךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב; במדבר כח,יד)--חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנָה, וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים.

ג  הַלְּבָנָה נִסְתֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים אוֹ פָּחוּת אוֹ יָתֵר, כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ, וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ; וְתֵרָאֶה בַּמַּעְרָב בָּעֶרֶב.  וּבְלֵיל שֶׁתֵּרָאֶה בָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה, הוּא תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ; וּמוֹנִין מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם.  וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלוֹשִׁים, יִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ; וְאִם לֹא יֵרָאֶה, יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְיִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר.  וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, בֵּין שֶׁנִּרְאָה בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה, שְׁאֵין לָךְ חֹדֶשׁ לְבָנָה, יוֹתֵר עַל שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

ד  חֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְיֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--נִקְרָא חֹדֶשׁ חָסֵר; וְאִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--נִקְרָא חֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְנִקְרָא חֹדֶשׁ מָלֵא.  וְיָרֵחַ שֶׁיֵּרָאֶה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ; וְאִם נִרְאָה בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְלֹא נִרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--הוּא נִקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל עִבּוּרוֹ.

ה  אֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁכָּל אֶחָד מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְשׁוֹבֵת בַּשְּׁבִיעִי.  אֵלָא לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין וְיִקְבְּעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ--הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ:  שֶׁנֶּאֱמָר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב,ב), עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה "לָכֶם".

ו  בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַשְּׁבִים הָאִצְטַגְנִינִים, שֶׁיּוֹדְעִין מְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַהְלָכָם, וְחוֹקְרִים וּמְדַקְדְּקִים עַד שֶׁיֵּדְעוּ אִם אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ שְׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשִׁים, אוֹ אֵי אִפְשָׁר.  אִם יֵדְעוּ שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה, יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים, כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שְׁהוּא יוֹם שְׁלוֹשִׁים.  אִם בָּאוּ עֵדִים, וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה, וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם--מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ; וְאִם לֹא נִרְאָה, וְלֹא בָאוּ עֵדִים--מַשְׁלִימִין שְׁלוֹשִׂים, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר.  וְאִם יֵדְעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן שְׁאֵין אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה--אֵין יוֹשְׁבִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים, וְאֵין מְצַפִּין לְעֵדִים; וְאִם בָּאוּ עֵדִים--יִוָּדַע בַּוַּדַּאי שְׁהֶן עֵדֵי שֶׁקֶר, אוֹ שֶׁנִּרְאָת לָהֶם דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים, וְאֵינָהּ הַלְּבָנָה הַוַּדָּאִית.

ז  מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל בֵּית דִּין, שֶׁיְּחַשְּׁבוּ וְיֵדְעוּ אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, אוֹ לֹא יֵרָאֶה; וְשֶׁיִּדְרְשׁוּ אֶת הָעֵדִים, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ; וִישַׁלְּחוּ וְיוֹדִיעוּ אֶת שְׁאָר הָעָם, בְּאֵי זֶה יוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בְּאֵי זֶה יוֹם הֶן הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,לז), וְנֶאֱמָר "וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג,י).

ח  אֵין מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים וּמְעַבְּרִין שָׁנִים אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב,ג; מיכה ד,ב).  וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא הִנִּיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ--הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר לִקְבֹּעַ וּלְעַבַּר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם עָבַר וְקָבַע וְעִבַּר, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט