משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות דעות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א חוֹלֵי הַגּוּף, טוֹעֲמִים הַמַּר מָתוֹק וְהַמָּתוֹק מַר. וְיֵשׁ מִן הַחוֹלִים מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה וְתָאֵב לְמַאֲכָלוֹת שְׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, כְּגוֹן הֶעָפָר וְהַפֶּחָם, וְשׂוֹנֵא הַמַּאֲכָלוֹת הַטּוֹבִים, כְּגוֹן הַפַּת וְהַבָּשָׂר--הַכֹּל לְפִי רֹב הַחֹלִי. כָּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת, מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת; וְשׂוֹנְאִים הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וּמִתְעַצְּלִים לָלֶכֶת בָּהּ, וְהִיא כְּבֵדָה עֲלֵיהֶן לִמְאוֹד, לְפִי חָלְיָם. וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, "הוֹי הָאֹמְרִים לָרָע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע: שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתֹק וּמָתֹק לְמָר" (ישעיהו ה,כ). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמָר "הַעֹזְבִים, אָרְחוֹת יֹשֶׁר--לָלֶכֶת, בְּדַרְכֵי-חֹשֶׁךְ" (משלי ב,יג).
ב וּמַה הִיא תַּקָּנַת חוֹלֵי נְפָשׁוֹת--יֵלְכוּ אֵצֶל הַחֲכָמִים, שְׁהֶם רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת, וִירַפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת, שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם עַד שֶׁיַּחְזִירוּם לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. וְהַמַּכִּירִים בַּדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶם, וְאֵינָם הוֹלְכִים אֵצֶל הַחֲכָמִים לְרַפֵּא אוֹתָם--עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה, "וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ" (משלי א,ז).
ג [ב] וְכֵיצַד הִיא רְפוּאָתָם: מִי שְׁהוּא בַּעַל חֵמָה--אוֹמְרִים לוֹ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ שְׁאִם הֻכָּה וְקֻלַּל, לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ זְמָן מְרֻבֶּה, עַד שֶׁתֵּעָקֵר הַחֵמָה מִלִּבּוֹ. וְאִם הָיָה גְּבַהּ לֵב--יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּבִזָּיוֹן הַרְבֵּה, וְיֵשֵׁב לְמַטָּה מִן הַכֹּל, וְיִלְבֹּשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת הַמְּבַזִּין אֶת לוֹבְשֵׁיהֶן, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ: עַד שֶׁיֵּעָקֵר גֹּבַהּ הַלֵּב מִמֶּנּוּ, וְיַחְזֹר לַדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, שְׁהִיא דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה; וְלִכְשֶׁיַּחְזֹר לַדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, יֵלֵךְ בָּהּ כָּל יָמָיו.
ד וְעַל קַו זֶה יַעֲשֶׂה בִּשְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת: אִם הָיָה רָחוֹק לַקָּצֶה הָאֶחָד, יַרְחִיק עַצְמוֹ לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי, וְיִנְהֹג בּוֹ זְמָן מְרֻבֶּה עַד שֶׁיַּחְזֹר לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וְהִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה.
ה [ג] וְיֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לִנְהֹג בָּהֶן בְּבֵינוֹנִית, אֵלָא יִתְרַחַק עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר--וְהוּא גֹּבַהּ הַלֵּב, שְׁאֵין הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עָנָו בִּלְבָד, אֵלָא שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ, וְתִהְיֶה רוּחוֹ נְמוּכָה לִמְאוֹד. וּלְפִיכָּךְ נֶאֱמָר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ "עָנָו מְאֹד" (במדבר יב,ג), וְלֹא נֶאֱמָר עָנָו בִּלְבָד. וּלְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים, מְאוֹד מְאוֹד הֱוִי שְׁפַל רוּחַ. וְעוֹד אָמְרוּ שֶׁכָּל הַמַּגְבִּיהַּ לִבּוֹ--כָּפַר בָּעִיקָר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָם, לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח,יד). וְעוֹד אָמְרוּ בְּשַׁמְתָּא דְּאִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ, וְאַפִלּוּ מִקְצָתָהּ.
ו וְכֵן הַכַּעַס, דֵּעָה רָעָה הִיא עַד לִמְאוֹד; וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְרַחַק מִמֶּנָּה עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר, וִילַמַּד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְעֹס, וְאַפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו. וְאִם רָצָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, אוֹ עַל הַצִּבּוּר אִם הָיָה פַּרְנָס, וְרָצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לַמּוּטָב--יַרְאֶה עַצְמוֹ בִּפְנֵיהֶם שְׁהוּא כּוֹעֵס כְּדֵי לְיַסְּרָם, וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּאָדָם שְׁהוּא מִדַּמֶּה אִישׁ בְּשָׁעַת כַּעְסוֹ, וְהוּא אֵינוּ כּוֹעֵס.
ז אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַכּוֹעֵס, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמְרוּ שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס--אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְאִם נָבִיא הוּא, נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. בַּעֲלֵי כַּעַס, אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים; לְפִיכָּךְ צִוּוּ לְהִתְרַחַק מִן הַכַּעַס, עַד שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אַפִלּוּ לִדְבָרִים הַמַּכְעִיסִים. וְזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וְדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים: הֶן עֲלוּבִין, וְאֵינָן עוֹלְבִין; שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם, וְאֵינָן מְשִׁיבִין; עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה, וּשְׂמֵחִין בַּיִּסּוּרִים. עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר, "וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה,לא).
ח [ד] לְעוֹלָם יַרְבֶּה אָדָם בִּשְׁתִיקָה, וְלֹא יְדַבַּר אֵלָא בִּדְבַר חָכְמָה אוֹ בִּדְבָרִים שְׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן לְחַיֵּי גּוּפוֹ. אָמְרוּ עַל רָב תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא שָׂח שִׂיחָה בְּטֵלָה כָּל יָמָיו--וְזוֹ הִיא שִׂיחַת רֹב כָּל אָדָם. וְאַפִלּוּ בְּצָרְכֵּי הַגּוּף, לֹא יַרְבֶּה אָדָם דְּבָרִים. וְעַל זֶה צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, כָּל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא; וְאָמְרוּ לֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב, אֵלָא שְׁתִיקָה.
ט וְכֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְדִבְרֵי חָכְמָה--יִהְיוּ דִּבְרֵי הֶחָכָם מוּעָטִים, וְעִנְיְנֵיהֶם מְרֻבִּים. וְהוּא שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה. אֲבָל אִם הָיוּ הַדְּבָרִים מְרֻבִּים וְהָעִנְיָן מוּעָט, הֲרֵי זוֹ סִכְלוּת; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "כִּי בָּא הַחֲלוֹם, בְּרֹב עִנְיָן; וְקוֹל כְּסִיל, בְּרֹב דְּבָרִים" (קוהלת ה,ב).
י [ה] סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה. לְפִיכָּךְ לֹא יְמַהַר לְהָשִׁיב, וְלֹא יַרְבֶּה לְדַבַּר; וִילַמַּד לַתַּלְמִידִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, בְּלֹא צְעָקָה, בְּלֹא אֲרִיכוּת לָשׁוֹן. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר, "דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" (קוהלת ט,יז).
יא [ו] אָסוּר לָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי. וְלֹא תִהְיֶה אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב, אֵלָא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ; וְהָעִנְיָן שֶׁבַּלֵּב, הוּא הַדָּבָר שֶׁבַּפֶּה. וְאָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאַפִלּוּ דַּעַת הַגּוֹי.
יב כֵּיצַד--לֹא יִמְכֹּר לַגּוֹי בְּשַׂר נְבֵלָה בִּכְלַל שְׁחוּטָה, וְלֹא מַנְעָל שֶׁלְּמֵתָה בִּמְקוֹם מַנְעָל שֶׁלִּשְׁחוּטָה. וְלֹא יְסָרַב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ שְׁאֵינוּ אוֹכֵל, וְיַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת, וְהוּא יוֹדֵעַ שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל; וְיִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת שְׁהוּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אוֹתָן לְמָכְרָן, כְּדֵי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ פָּתַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. אַפִלּוּ מִלָּה אַחַת שֶׁלְּפִתּוּי וְשֶׁלִּגְנֵבַת הַדַּעַת, אֲסוּרָה; אֵלָא שְׂפַת אֱמֶת וְרוּחַ נָכוֹן, וְלֵב טָהוֹר מִכָּל עָמָל וְהַוּוֹת.
יג [ז] לֹא יִהְיֶה אָדָם בַּעַל שְׂחוֹק וְהֶתֶל, וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן--אֵלָא שָׂמֵחַ. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין לָעֶרְוָה. וְצִוּוּ שֶׁלֹּא יְהֶא אָדָם פָּרוּץ בִּשְׂחוֹק, וְלֹא עָצֵב וּמִתְאַבֵּל; אֵלָא מַקְבִּיל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
יד וְכֵן לֹא יִהְיֶה בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה, נִבְהָל לַהוֹן, וְלֹא עָצֵל וּבָטֵל מִמְּלָאכָה, אֵלָא בַּעַל עַיִן טוֹבָה: מְעַט עֲסָק, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; וְאוֹתוֹ הַמְּעַט שְׁהוּא חֶלְקוֹ, יִשְׂמַח בּוֹ. וְלֹא יִהְיֶה לֹא בַּעַל קְטָטָה וְלֹא בַּעַל קִנְאָה, וְלֹא בַּעַל תַּאֲוָה וְלֹא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--יֵלֵךְ בַּמִּדָּה הַבֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל דֵּעוֹתָיו מְכֻוָּנוֹת בָּאֶמְצָעִית; וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר, "וְכָל-דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (משלי ד,כו).
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות דעות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז