תלמוד ירושלמי -
מסכת גיטין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
דף לח,ב פרק ז הלכה א משנה מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום נשתתק אמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הין הין הרי אילו יכתבו ויתנו:
דף לח,ב פרק ז הלכה א גמרא סימן שוטה היוצא בלילה. והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו. רבי חונה אמר והן שיהו כולהם בו. דל כן היוצא בלילה קינטרופיס. והלן בבית הקברות. המקטר לשדים. והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס. רבי יוחנן אמר אפילו אחד מהן. אמר ר' אבין מסתברא כמה דאמר רבי יוחנן אפילו אחד מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו שאפילו שוטה שבשוטין אין מאבד מה שנותנין לו. קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו. מהו קורדייקוס. אמר רבי יוסי המים. אתא עובדא קומי ר' יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכיס. והוה לעי. אכיס גו סמיק והוה לעי. זהו קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום. בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דהוא חלים יתן גט. מה שמואל כר"ל דר"ל אמר לכשישתפה רובה דשמואל מר"ל דו אמר חלום יתן גט
דף לט,א פרק ז הלכה א גמרא (ישעיהו לח) ותחלימני ותחייני. רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו. ריש לקיש אמר לכשישתפה. מחלפה שיטתיה דר"ל דאיתפלגון נתחרש או נשתטה או נשתמר או שהורו בית דין לאכול חלב ר' יוחנן אמר נדחית חטאתו. ריש לקיש אמר לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בי רבי בון אמר רבי יוחנן מיחליף שמועתא דלא תהא מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה. דמר רבי שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן הגוסס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. רבנין דקיסרין אמרין ר' חייה ר' יסא חד כהדין וחד כהדין. מתניתא פליגא על ריש לקיש אמר כתבו גט לאשתו ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום. פתר לה לכשישתפה אין דבריו האחרונים כלום. נתן לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר ונעשה קורדייקוס תפלוגתא דר' יוחנן ודריש לקיש. זרק לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר תפלוגתא דר' יוחנן ודריש לקיש. ר' אלעזר אמר ר' אבין בעי תרם את כירייו ואמר לא יהא תרומה אלא למחר ונעשה קורדייקוס תפלוגתא דר' יוחנן ודריש לקיש. אמר ר' זעירא מתניתא פליגא על ריש לקיש ולית לה קיום. הרי שהיה צלוב או מגוייד ורמז ואמר כתבו גט לאשתו כותבין ונותנין בחזקת שהנשמה תלויה בו. ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת. הדא פליגא על ריש לקיש ולית לה קיום. תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה. אמר רשב"ג בד"א שהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. ר' יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן
דף לט,ב פרק ז הלכה א גמרא חלוקין על השונה הזה אמרין. והא מתני' פליגא נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו. קיימניה בשאינו יודע לכתוב. התיב רבי בא בר ממל והא מתניתא פליגא הרי שכתב בכתב ידו אמר לסופר וכתב לעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה אינו גט. א"ר יוסי אמור דבתרא ולית הדא פליגא אינו גט עד שישמעו קולו. אמר לסופר כתוב ולעדים חתומו סוף דבר עד שישמעו את קולו ולא אפילו הרכין בראשו ואת אמר ליה כן. אוף הכא לית כן. אמר ר' מנא אית כן. היא שמיעת הקול היא הרכנת הראש. ר' זעירא בעא מיניה דר' מנא. כמה דתימר עד שירכין בראשו שלש פעמים. ודכוותה עד שישמעו את קולו שלשה פעמים. אמר ליה לשמיעת הקול פעם אחת. להרכנת הראש שלשה פעמים. אמר רבי יודן תמן באומר כך וכך עשיתי. ברם הכא באומר כך וכך עשו. ר' בנימין בר לוי בעי מה אנן קיימין אם יש בו דעת לבא יש בו דעת לשעבר. אין בו דעת לבא. אין בו דעת לשעבר. אמר רבי אבא מרי בחרש אנן קיימין. ואין שליחות לחרש. רבי יוסי בי ר' בון אמר בביא אנן קיימין. למה אינו גט אני אומר מתעסק בשטרותיו. ותני כן במה דברים אמורים בזמן שנשתתק מתוך בוריו. אבל אם נשתתק מתוך חולייו דיוו פעם אחת. ובלבד במסרגין לו.
דף מ,א פרק ז הלכה א גמרא נכתוב גט לאשתך והוא אומר הין. לאמך והוא אומר לאו. לאשתך והוא אומר הין. לבתך והוא אומר לאו. לאשתך והוא אומר הין. לאחותיך והוא אומר לאו. אף בעדיות כן. אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף בעדיות כן. אדם מעיד עדותו מיושב אף בנדרים כן. תני רב ששת כשם שבודקין אותו בגיטין שלשה פעמים כך בודקין אותו בירושות ובמקח וממכר ובמתנות:
דף מ,א פרק ז הלכה ב משנה אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתובו אמרו לסופר וכתב לעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו:
דף מ,א פרק ז הלכה ב גמרא אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו. ר' זעירה בשם ר' ירמיה מעשה היה בימי רבי ואמר לא יעשה כן בישראל. שמואל אמר יעשה ויעשה. רב ירמיה שאל לשמואל אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו. אמר ליה הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר יעשה ויעשה. והכא הוא אמר אכן. שנייא היא ששנו את עדותן. ניחא לעדים וחתמו לסופר וכתב. לית הדא פליגא על דרבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר. פתר לה כרבי יהודה דרבי יהודה פסול בטופסין:
דף מ,א פרק ז הלכה ג משנה זה גיטך אם מתי זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך לאחר מיתתי לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט מהיום לאחר מיתתי אינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת:
דף מ,א פרק ז הלכה ג גמרא זה גיטיך אם מת זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך לאחר מיתתי לא אמר כלום. ורבותינו אמרו הרי זה גט. מני רבותינו. רבי יהודה הנשיא ובית דינו. בשלשה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו.
דף מ,ב פרק ז הלכה ג גמרא בגיטין. בשמן. ובסנדל. ויקראו לו בית דין שריא. שכל בית דין שהוא מתיר שלשה דברים הוא נקרא בית דין שריא. אמר רבי יודן בי ר' ישמעאל בית דינו חלוק עליו. בגיטין מהו שתהא מותרת לינשא. ר' חגי אמר מותרת לינשא רבי יוסי אמר אסורה לינשא אני אומר נעשו לו ניסים וחיה. מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי אינו גט. אמר רבי יודן רבנין ורבותינו. מתיבין רבנין לרבותינו למה אתון אמרין הרי זה גט. בגין דאמר אם. והא סיפא ואם ואתון אמרין אינו גט. אלא בגין דאמר מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר.
דף מא,א פרק ז הלכה ג גמרא מתיב רבי לרבנין למה אתון אמרין אינו גט בגין דאמר מהיום. והא רישא מהיום ואתון אמרין הרי זה גט. אלא בגין דאמר אם אוף אנא אית לי אם עיקר. תמן מחלפין רבי יסא בשם רבי יוחנן ורב תריהון אמרין. דברי רבי תמן דהוא רבנין דהכא. מכיון שאמר מהיום כמי שאמר ע"מ. רבי זעירא בעא קומי ר' יסא ע"מ אם מתי או ע"מ לאחר מיתה. א"ל ע"מ אם מתי. ר' בא בשם רב. דברי רבי הכא דהוא רבנין דתמן. מכיון שאמר מהיום כמי שאמר לאחר מיתה. תמן תנינן הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאר מותו דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך. מה טעמא של רבי יוסי זמנו של שטר מוכיח עליו. רבי שמעון בן יקים אעיל עובדא קומי רבי יוחנן מהיום לאחר מיתה מתנתו מתנה מהיום ולאחר מיתה אינו גט. חברייא בשם רבי יוחנן אינה איסרטה. ר' זעירא בשם ר' יוחנן אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר ר' אילא כמתנה מכיון שאמר מהיום מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר לו אכילת פירות. ובגיטין מכיון שכתב מהיום בגט כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר לו אנופה. אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי אילי לשייר לו מעשה ידיה. אמר ליה לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה של זה. והוה ר' זעירא מקלס ליה וצווח ליה בנייה דאורייתא.
דף מא,ב פרק ז הלכה ג גמרא אף בגט שיחרור כן. הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי הרי זה גט. על דעתין דרבנין אינו גט. אף בהבקר כן. שדי מובקר' מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי מובקרת על דעתיה דרבנין אינה מובקרת. אף בהקדש כן. כל עמא מודיי אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט. אף בקידושין כן. אשכח תני רבי אומר מקודשת קידושין גמורין:
דף מא,ב פרק ז הלכה ד משנה זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והילך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפי' שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה ומה היא באותן הימים ר' יהודה אומר כאשת איש לכל דבר ור' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת:
דף מא,ב פרק ז הלכה ד גמרא אכל גריסין לגסה כמי שמת מאותו חולי.
דף מב,א פרק ז הלכה ד גמרא פונדקאות עצמן ולא עמד כמי שלא מת מאותו חולי. אם מתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט שלא מת מאותו החולי אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש הרי זה גט שלא עמד מאותו החולי תני אף המסוכן. אמר רבי יעקב בר אחא מעשה היה בהן שבעל מת שלא עמד מאותו החולי ועבד ושפחה נאמנין יודעין הן העדים שבשעה שנתייחדה עמו שהיה שם עבד ושפחה. כהדא נתייחדה עמו בפני שנים צריכה הימינו גט שני באחד אינה צריכה ממנו גט שני באחד בשחרית ובאחד בין הערבים זה היה מעשה ושאל רבי אליעזר בן תרדיון לחכמים ואמרו אין זה יחוד. נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילה ואין חוששין לה משום קידושין. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין לה משום קידושין. רבי ירמיה פתר מתניתא נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה. לא נתייחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום כלום. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין משום קידושין בבעילה. רבי יוסי פתר לה מתניתא נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה. לא נתייחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום קידושין בכסף. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף חוששין לה משום קידושין בכסף. אמר רבי אבין
דף מב,ב פרק ז הלכה ד גמרא אתיא דבית שמאי כרבנין. ובית הלל כרבי יוסי בי רבי יהודה. ליידא מילה רבי לעזר אומר ליורשה. דתנינן תמן וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. אמר ר' זעירא זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר מיתה מצויה. והכא הוא אמר אין מיתה מצויה. תמן בציבור כאן ביחיד. דתניא ר' יהודה אומר לא היה שופר קינים בירושלים מפני התערובת שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מתות מעורבת בהן. בעילתה מהו. אית תניי תני בעילתה ברורה. ואית תניי תני בעילתה ספק. מאן דאמר בעילתה ברורה מביא אשם תלוי ומד"א בעילתה ספק מת פטור. לא מת מביא חטאת:
דף מג,א פרק ז הלכה ה משנה הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן על מנת שתתני לי מיכן ועד שלשים יום נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת ואם לאו אינה מגורשת אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה בציידן שאמר אחד לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו אמרו חכמים תתן לו את דמיה:
דף מג,א פרק ז הלכה ה גמרא תני לא הספיקה ליתן עד שמת. רבן שמעון ב"ג אומר תינתן לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. אף בקידושין כן. הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז ולא הספיק ליתן לה עד שמת רבן שמעון בן גמליאל אומר אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום. אמר רבי יודן בשאבדה באונס אנן קיימין עשו אותה כמתנה שומר חנם להיות פטור מן השבועה א"ר יוסה וכא אתינן מיתני שומר חנם להיות פטור מן השבועה. אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמי' עשו אותה כאיצטלית. רבנין אמרין אחת זו ואחת זו משום תנאי גיטין:
דף מג,א פרק ז הלכה ו משנה הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים רבי יהודה אומר שמנה עשר חדש מת הבן או שמת האב הרי זה גט על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאמר האב אי איפשי שתשמשיני שלא בהקפדה אינו גט רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט:
דף מג,א פרק ז הלכה ו גמרא א"ר חייה בר' בא בחייו והוא שתשמשינו כל צורכו. והוא שתניקי כל צורכו. לאחר מיתה אפילו לא הניקתו כל צורכו. אפילו לא שימשתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת. רבי שמעון בן לקיש אמר בחייו אפילו לא שימשתו כל צורכו. אפילו לא הניקתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת. לאחר מיתה אפילו לא שימשתו ולא הניקתו כלום. מתניתא פליגא על ריש לקיש. כמה היא מניקתו שתי שנים. רבי יהודה אומר שמונה עשר חדש. אמר רבי אבין בשכר מניקה שנו. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנא פלנית בת פלן ע"מ ליתן ליך מיקמת פלן ומנכסייך ליום
דף מג,ב פרק ז הלכה ו גמרא פלן דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום. אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד. ריש לקיש אמר אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דריש לקיש אין הוה צריך למיעבד ואין אתא יום פלוני ולא כנסתה לי לא יהוי לי עליך כלום. רבי יוחנן מי דמיך פקיד לבנתיה די יהווין עבדן כריש לקיש אמר שמא יעמד בית דין אחר ויסבר דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות. חד בר נש אקדם פריטין לאילפא ונגב נהרא. אתא עובדא קומי רב נחמן בר יעקב הא אילפא אייתי נהרא. אבא בר הונא בשם רבי אבא הוה מצלי דייגב נהרא בגין דניסב פריטוי. אשכחת אמר רבי יוחנן ורבי בא לא סברין כרבן שמעון בן גמליאל. ר"ל ורב נחמן בר יעקב סברין כרשב"ג. חתכה דדה כמי שעכבה. נחתך דדה כמי שלא עיכבה:
דף מג,ב פרק ז הלכה ז משנה הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום היה הולך מיהודה לגליל הגיע לאנטיפטרס וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותני וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום היה הולך למדינת הים הגיע לעכו וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא והיה הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט:
דף מג,ב פרק ז הלכה ז גמרא ליידא מיל'. רבי לעזר אמר לביתו. רבי יוחנן אמר למקומות. מתניתין מסייעא למאן דאמר לביתו. הגיע לעכו וחזר בטל התנאי. אמר רבי חגי קומי רבי יוסי תיפתר כמאן דאמר עכו כארץ ישראל לגיטין. ואפילו תימר עכו כארץ ישראל לגיטין
דף מד,א פרק ז הלכה ז גמרא שמא לתנאי גיטין. ואסור להתייחד עמה מכבר שמא יעבר מכנגד פניה ל' יום ונמצא גיטה גדול מבנה:
דף מד,א פרק ז הלכה ח משנה הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן עד שנים עשר חדש מת בתוך שנים עשר חדש אינו גט מעכשיו אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש מת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש כתבו גט ותנו לאשתי כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו בתוך שנים עשר חדש אינו גט כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר י"ב חדש אינו גט ר' יוסי אומר כזה גט כתבו לאחר י"ב חדש ונתנו לאחר שנים עשר ומת אם גט קדם למיתה הרי זה גט ואם מיתה קדמה לגט אינו גט אם אינו יודע זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת:
דף מד,א פרק ז הלכה ח גמרא מה טעמא דר' יוסי בגין דאקדים כתיבה והא לא אקדים נתינה ואתון אמרין אינו גט. ר' חייה רובה בעי קומי רבי הרי זה גיטיך לאחר החג. אמר ליה כל שלשים יום שלאחר החג כלאחר החג הן. רבי ביבון בר חייה בעא קומי ר' זעירא הרי גיטיך ערב הפסח ואפילו כמאן דאמר כל שלשים שלאחר החג כלאחר החג הן כל שלשים שלפני הפסח אינו כלפני הפסח. רבי זעירא בעי קומי ר' יסא אמר קונם יין שאני טועם במוצאי שבת אמר ליה במוצאי שבת אסור ערב שבת מותר ימים שבנתים צריכה. והכא מוצאי שבת הרי זה גט. ערב שבת אינו גט. ימים שבנתים צריכה:
תלמוד ירושלמי -
מסכת גיטין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט