תלמוד ירושלמי - מסכת שביעית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

מסכת שביעית פרק ג

דף ו,ב פרק ג הלכה א משנה  מאימתי מוציאים זבלין לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי ר"מ רבי יהודה אומר משיבש המתוק רבי יוסי אומר משיקשור עד כמה מזבלין עד שלוש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות ושל לתך לתך מוסיפים על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות ר"ש אומר אף על האשפתות:

דף ו,ב פרק ג הלכה א גמרא  מאימתי מוציאין כו'.  עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח חצירו סילני שאל לר' חייא בר בא ואמר ליה רבי אמר שרא ליה והוון אמרין דו נסב והורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ דלא למיסב מעשר מעתה אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית עין שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם אין לו אמר רבי יוסי הדא אמרה לא חשו לעוברין ושבין מפני מראית עין באיסור ב' פרקים מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה נישמענא מן הדא מוכרין ומוציאין זבלים עם העושין שביעית עד ר"ה עם העכו"ם עם הכותי אפילו בשביעית ובלבד שלא יפרוק את המשפלות לא אמר אלא ובלבד שלא

דף ז,א פרק ג הלכה א גמרא  יפרוק את המשפלות הא לצאת מוציא הדא אמרה שהוא מותר ואין תימר שהוא אסור יהא אסור להוציא משיבש המתוק פקועה א"ר מנא ההן פקועה דבקעתא משיקשר משיעשה קשרין קשרין אמר רבי חנניא מכיון שנתקשר בו קשר העליון מיד הוא יבש ותני עלה קרובים דבריהם להיות שווין א"ר ירמיה בפוחת מן האשפלות הא שתים מותר רבי יוסי בעי אם בפוחת מן האשפלות הא שתים אסור אלא כי נן קיימין העושה יותר מן כשיעור כהדא דתני אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות דברי ר"מ וחכ"א מוסיפין על המשפלות לא בכשיעור ודכוותה אין מוסיפין על האשפתות אפילו בכשיעור:

דף ז,א פרק ג הלכה ב משנה  עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה יותר מכאן אסור דברי ר"ש וחכ"א עד שיעמיק ג' או עד שיגביה שלשה עושה אדם את זבלו אוצר ר"מ אומר עד שיעמיק ג' או עד שיגביה שלשה היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך ר"א בן עזריה אומר עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע:

דף ז,א פרק ג הלכה ב גמרא  ולמה תניתה תריין זימנין כאן בפוחת מן האשפלות ברם הכא בעושה כשיעור ותני כן על דרבי שמעון ובלבד שלא יפחות לאשפה משלש משפלות וחכמים אוסרין

דף ז,ב פרק ג הלכה ב גמרא  בעושה יותר מכשיעור אבל בכשיעור בשלשה מקומות מותר במקום אחד לא כל שכן פתר לה תרין פתרין כשהיה לו דבר מועט בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך.  משפסקו עובדי עבודה רבי ליעזר בן עזריה אוסר מ"ט דראב"ע שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום פתר לה פתר חורן כשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו שביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משפסקו עובדי עבודה ראב"ע אוסר שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אורו המקום ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית רבי בא רבי ירמיה ב"ר בון בר חייא בשם רבי בא בר ממל מפני מראית עין עד שיוציא עשר משפלות כאחת ולית לרבנן מפני מראית עין אמר רבי אידי דחוטרא סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה רבי יוסי ב"ר בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן רבי אליעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה רבי ירמיה רבי בון בר חייא בשם רבי בא בר ממל מפני מראית עין הוון בעין מימר מאן דאמר תמן מפני מראית עין והכא מפני מראית עין מ"ד מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא מאי אית לך למימר לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום מה נפק מביניהון חפר לעשות אמה של בניין הוון בעון מימר מאן דאמר מפני מראית עין והכא מפני מראית עין ומ"ד תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה הכל מודים שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים גיפסוס מותר:

דף ז,ב פרק ג הלכה ג משנה  המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומשייר את האמצעיות נמצא מדייר בית ארבעת סאין רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמונת סאין היתה כל שדהו בית ארבעת סאין משייר ממנו מקצת מפני מראית עין ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין:

דף ז,ב פרק ג הלכה ג גמרא  תמן תנינן שדה שנתקווצה תזרע למוצאי שביעית ניטייבה או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית א"ר יונה כיני מתני' הרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו עושה סהר בית סאתים בכל עושין סיהרין במחצלאות ובקש ובאבנים אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין סהר לסהר

דף ח,א פרק ג הלכה ג גמרא  כמלוא סהר אותו המקום חולב בו גוזז בו ומוליך ומביא את הצאן דרך עליה תני ר"ש בן לעזרא מר אם רצה תוקע את היתד בארץ ועושה סהרין בארבע רוחותיה של שמונת סאין אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפי' בטובה ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן ואם באו מאיליהן אין מסייעין אותן ואם היו עושין עמו בשבתות ובימים טובים הוא רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן ואם באו מאיליהן מסייעין אותן תני רשב"ג אומר בשבת מדיירין בטובה וביום טוב במזונות ובחולו של מועד אפילו בשכר תני המוכר את הצאן אסור לנערה מהו לנערה מוליכה ממקום למקום הדא אמרה בששכרה לזמן מועט אבל בששכרה לזמן מרובה מותר אותו היום האחרון אסור רבי חונה בשם רבי נחמן בר יעקב ההן דאזל ליה לצורכה ולא מתעני ייזיל מן אתר לאתר והוא מתעני ייזיל מן אתר לאתר והוא מתעני רב בשם מר עוקבן חפריתה עיקר טב למעייא רבי חייא בר בא שאל עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר להוציא מן הסהר וליתן בתוך שדהו כדרך המזבלין:

דף ח,א פרק ג הלכה ד משנה  לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהא בו שלוש מורביות שהן שלוש על שלוש על רום שלוש שיעורן עשרים ושבע אבנים גדר שיש בו י' אבנים של משוי שנים שנים הרי אילו ינטלו שיעור גדר עשרה טפחים פחות מכאן מחצה וגוממו עד פחות מן הארץ טפח בד"א מתוך שלו אבל מתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול בד"א בזמן שלא התחיל בו ערב שביעית אבל אם התחיל בו מערב שביעית מה שהיה רוצה יטול:

דף ח,א פרק ג הלכה ד גמרא  היאך עבידא תלתא זמנין מן תשע תשע זמנין מן תלת עשרין ושבע תני מחצב שבינו לבין חבירו ופתח בו חבירו בהיתר מותר ואם היתה ריקה אסור תמן תנינן הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא הגזרה והגובלית בפותח טפח אמר ר"ח בר בא הדא אמרה זה שהוא מקבל נדבך מחבירו צריך לעשות לו ארבעה טפחים כדי מקום א"ר יוסי מתני' אמרה כן ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכין שהן שנים עשר טפח ולמה תנינן נדבכין למדת הדין ר"ח בר בא שאל אינון שיעורין כאינון שיעורייא הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים פחות מכאן מחצב וכא את אמר הכין מה אנן קיימין אם כשהיו ב' נדבכין ניתני שמונה טפחים אם כשהיו ג' ניתני שנים עשר טפחים א"ר יוסי צא חצי טפח לסיתות מכאן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה נמצא

דף ח,ב פרק ג הלכה ד גמרא  ג' נדבכים של עשרה טפחים פחות מכאן אינו לא גדר ולא מחצב תני א"ר יודא בד"א בזמן שלא נתכוין לתיקון שדהו אבל אם נתכוין לתיקון שדהו אפי' יותר מכאן מותר אמר רשב"ג בד"א בזמן שלא נתכווין לתיקון שדהו אבל אם נתכווין לתקן שדהו אפילו פחות מכאן אסור א"ר ביבי הורי רבי יוסי כהדא תניא לקולא:

דף ח,ב פרק ג הלכה ה משנה  אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות או גל של אבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ אם יש תחתיהן סלע או קש הרי אלו ינטלו:

דף ח,ב פרק ג הלכה ה גמרא  לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן אם יש בכל א' וא' של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו.  רבי יעקב בר בון בשם ר"ש בן לקיש זאת אומר' אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו דו מנכש ויהב עיסביה עליהן הדא דתימא בבקעה אבל בהרים וטרשים וטיבו השב ליה:

דף ח,ב פרק ג הלכה ו משנה  אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנו לשביעית אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית ולא יסמוך בעפר אבל עושהו חייץ כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידיו וליטלה הרי זו תינטל:

דף ח,ב פרק ג הלכה ו גמרא  רבי קריספא בשם רבי יוחנן חנני בן גמליאל באיסור שני פרקי' היא מתניתא תני רבי יהודה ורבי נחמיה אוסרין לא באיסור ב' פרקים וכא באיסור ב' פרקים ר' שמאי בעי אם באיסור שני פרקים בהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור

דף ט,א פרק ג הלכה ו גמרא  אלא בהיתר שני פרקים אם בהיתר שני פרקים בהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית אמר רבי מנא יאות אמר רבי שמאי הדא קמייתא לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית מתניתא לא אמרה כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לא יסכך בעפר אבל עושהו חייץ מהו חייץ חייץ לה כמה דתימר (יחזקאל יג) והוא בונה חייץ:

דף ט,א פרק ג הלכה ז משנה  אבני כתף באות מ"מ והקובלין מביאין מ"מ ואילו הן אבני כתף כל שאינה יכולה לינטל באחת יד דברי ר"מ רבי יוסי אומר אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שלוש או שתים על הכתף הבונה גדר בינו ובין ר"ה מותר להעמיק עד הסלע מה יעשה בעפר צוברו ברשות הרבים ומתקינו דברי רבי יהושע רבי עקיבה אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקן מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין וכן החופר בור ושיח ומערה:

דף ט,א פרק ג הלכה ז גמרא  אבני כתף באות מ"מ אפי' מתוך שלו והקובלן מביא מ"מ אפילו פחות מאבני כתף רבי חייא בשם ר"י לא שנו אלא בינו לבין ר"ה הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית אבל במועד אפי' בינו לבין ר"ה אסור בפירצה שהיא סגה את העפר אבל בפירצה שאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית ותני כן כל פירצה שהיא סגה בעפר אסור לגודרה בשביעית ושאינו סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית שאינה מכשלת את הרבים אבל אם היתה מכשלת הרבים אע"פ שאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית כתיב (תהילים ג) ושם דרך אראנו בישע אלהים שנייא היא הכא שהוא תיקון וסופו לקילקול דאמר ר"ש בן לקיש שאול לא זכה

דף ט,ב פרק ג הלכה ז גמרא  למלוכה אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש וכתוב אחד אומר וקיש בן אביאל והלא אביאל היה שמו אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר רבי אבין בעי עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו לצבור עפר בתוך שדהו כדרך המזבלין:

תלמוד ירושלמי - מסכת שביעית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י