תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כו

א לא תעבדון לכון טעוון, וצילם וקמא לא תקימון לכון, ואבן סגדא לא תיתנון בארעכון, למסגד עלה: ארי אנא ה', אלהכון. ב ית יומי שביא דילי תיטרון, ולבית מקדשי תהון דחלין: אנא, ה'. {פ}

ג אם בקיימיי, תהכון; וית פיקודיי תיטרון, ותעבדון יתהון. ד ואתין מטריכון, בעידנהון; ותיתין ארעא עללתה, ואילן חקלא ייתין איביה. ה ויערע לכון דיישא לקטפא, וקטפא יערע לאפוקי בר זרעא; ותיכלון לחמכון למסבע, ותיתבון לרוחצן בארעכון. ו ואתין שלמא בארעא, ותשרון ולית דמניד; ואבטיל חיתא בשתא, מן ארעא, ודקטלין בחרבא, לא יעדון בארעכון. ז ותרדפון, ית בעלי דבביכון; וייפלון קודמיכון, לחרבא. ח וירדפון מינכון חמשא למאה, ומאה מינכון לריבותא יערקון; וייפלון בעלי דבביכון קודמיכון, לחרבא. ט ואתפני במימרי לאיטבא לכון--ואפיש יתכון, ואסגי יתכון; ואקים ית קיימי, עימכון. י ותיכלון עתיקא, דעתיק; ועתיקא, מן קודם חדתא תפנון. יא ואתין משכני, ביניכון; ולא ירחיק מימרי, יתכון. יב ואשרי שכינתי, ביניכון, ואהוי לכון, לאלה; ואתון, תהון קודמיי לעם. יג אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים, מלמהוי להון, עבדין; ותברית ניר עממיא מינכון, ודברית יתכון בחירותא. {פ}

יד ואם לא תקבלון, למימרי; ולא תעבדון, ית כל פיקודיא האילין. טו ואם בקיימיי תקוצון, ואם ית דיניי תרחיק נפשכון, בדיל דלא למעבד ית כל פיקודיי, לאשניותכון ית קיימי. טז אף אנא אעביד דא לכון, ואסער עליכון ביהולתא שחפתא וקדחתא, מחשכן עיינין, ומפחן נפש; ותזרעון לריקנו זרעכון, וייכלוניה בעלי דבביכון. יז ואתין רוגזי בכון, ותיתברון קודם בעלי דבביכון; וירדון בכון סנאיכון, ותערקון ולית דרדיף יתכון. יח ואם עד אילין--לא תקבלון, למימרי: ואוסיף למרדי יתכון, שבע על חוביכון. יט ואתבר, ית יקר תוקפכון; ואתין ית שמיא דעילוויכון תקיפין כברזלא מלאחתא מטרא, וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין. כ ויסוף לריקנו, חילכון; ולא תיתין ארעכון, ית עללתה, ואילן חקלא, לא ייתין איביה. כא ואם תהכון קודמיי בקשיו, ולא תיבון לקבלא למימרי--ואוסיף לאיתאה עליכון מחא, שבע כחוביכון. כב ואגרי בכון ית חית ברא, ותתכיל יתכון, ותשיצי ית בעירכון, ותזער יתכון; ויצדיין, אורחתכון. כג ואם באילין--לא תתרדון, למימרי; ותהכון קודמיי, בקשיו. כד ואהך אף אנא עימכון, בקשיו; ואלקי יתכון אף אנא, שבע על חוביכון. כה ואייתי עליכון דקטלין בחרבא, ויתפרעון מינכון פורענותא על דעברתון על אורייתא, ותתכנשון, לקרוויכון; ואגרי מותנא ביניכון, ותתמסרון ביד סנאה. כו בדאתבר לכון, סעיד מיכלא, וייפיין עסר נשין לחמכון בתנורא חד, ויתיבון לחמכון במתקלא; ותיכלון, ולא תסבעון. {ס}

כז ואם בדא--לא תקבלון, למימרי; ותהכון קודמיי, בקשיו. כח ואהך עימכון, בתקוף רגז; וארדי יתכון אף אנא, שבע על חוביכון. כט ותיכלון, בסר בניכון; ובסר בנתכון, תיכלון. ל ואשיצי ית במתכון, ואקציץ ית חניסנסיכון, ואתין ית פגריכון, על פיגור טעוותכון; וירחיק מימרי, יתכון. לא ואתין ית קרוויכון חורבא, ואצדי ית מקדשיכון; ולא אקביל ברעווא, קורבן כנישתכון. לב ואצדי אנא, ית ארעא; ויצדון עלה בעלי דבביכון, דיתבין בה. לג ויתכון אבדר ביני עממיא, ואגרי בתריכון דקטלין בחרבא; ותהי ארעכון צדיא, וקרוויכון יהויין חורבא. לד בכין תרעי ארעא ית שמיטהא, כול יומין דצדיאת, ואתון, בארע בעלי דבביכון; בכין תשמיט ארעא, ותרעי ית שמיטהא. לה כל יומין דצדיאת, תשמיט, ית דלא שמטת בשמיטיכון, כד הוויתון יתבין עלה. לו ודישתארון בכון--ואעיל תברא בליבהון, בארעתא דסנאיהון; וירדוף יתהון, קל טרפא דשקיף, ויערקון מערק כד מן קודם דקטלין בחרבא וייפלון, ולית דרדיף. לז וייתקלון גבר באחוהי כד מן קודם דקטלין בחרבא, ורדיף לית; ולא תהי לכון תקומה, קודם בעלי דבביכון. לח ותיבדון, ביני עממיא; ותגמר יתכון, ארע בעלי דבביכון. לט ודישתארון בכון, יתמסון בחוביהון, בארעתא, דסנאיכון; ואף בחובי אבהתהון בישיא, דאחידין בידהון יתמסון. מ ויוודון ית חוביהון וית חובי אבהתהון, בשקרהון דשקרו במימרי, ואף, דהליכו קודמיי בקשיו. מא אף אנא, אהך עימהון בקשיו, ואעיל יתהון, בארע בעלי דבביהון; או בכין ייתבר, ליבהון טפשא, ובכין, ירעון ית חוביהון. מב ודכירנא, ית קיימי דעם יעקוב; ואף ית קיימי דעם יצחק ואף ית קיימי דעם אברהם, אנא דכיר--וארעא אנא דכיר. מג וארעא תתרטיש מינהון ותרעי ית שמיטהא, בדצדיאת מינהון, ואינון, ירעון ית חוביהון; לווטין חלף ברכן אייתי עליהון--דבדיניי קצו, וית קיימיי רחיקת נפשהון. מד ואף ברם דא במהויהון בארע בעלי דבביהון, לא ארטושינון ולא ארחיקינון לשיציותהון--לאשנאה קיימי, עימהון: ארי אנא ה', אלההון. מה ודכירנא להון, קיים קדמאי: דאפיקית יתהון מארעא דמצריים לעיני עממיא, למהוי להון לאלה--אנא ה'. מו אילין קיימיא ודיניא, ואורייתא, דיהב ה', בין מימריה ובין בני ישראל--בטורא דסיניי, בידא דמשה. {פ}