תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ד

א ועתה ישראל, שמע אל-החוקים ואל-המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם. ב לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם. ג עיניכם, הרואות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך. ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום. ה ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה. ו ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל-החוקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. ז כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל-קוראנו אליו. ח ומי גוי גדול, אשר-לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום. ט רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך. י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל-לי את-העם, ואשמיעם את-דבריי: אשר ילמדון ליראה אותי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון. יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד-לב השמיים--חושך, ענן וערפל. יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול. יג ויגד לכם את-בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים. יד ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים: לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה. טו ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש. טז פן-תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל: תבנית זכר, או נקבה. יז תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים. יח תבנית, כל-רומש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ. יט ופן-תישא עיניך השמיימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל-השמיים. כ ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה. כא ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את-הירדן, ולבלתי-בוא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה. כב כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את-הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת. כג הישמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך. כד כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא: אל, קנא. {פ}

כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלוהיך, להכעיסו. כו העידותי בכם היום את-השמיים ואת-הארץ, כי-אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה לרשתה: לא-תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון. כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה. כח ועבדתם-שם אלוהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון. כט וביקשתם משם את-יהוה אלוהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך. ל בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו. לא כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבותיך, אשר נשבע להם. לב כי שאל-נא לימים ראשונים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלוהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמיים, ועד-קצה השמיים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו. לג השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. לד או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך. לה אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים: אין עוד, מלבדו. לו מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. לז ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. לח להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. לט וידעת היום, והשבות אל-לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. מ ושמרת את-חוקיו ואת-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל-הימים. {פ}

מא אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש. מב לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי. מג את-בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת-ראמות בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי. מד וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל. מה אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצריים. מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים. מז ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש. מח מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון, ועד-הר שיאון--הוא חרמון. מט וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה. {פ}