תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
א ונפן וניסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דיבר יהוה, אליי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים. {ס}
ב ויאמר יהוה, אליי לאמור. ג רב-לכם, סוב את-ההר הזה; פנו לכם, צפונה. ד ואת-העם, צו לאמור, אתם עוברים בגבול אחיכם בני-עשיו, היושבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאוד. ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל: כי-ירושה לעשיו, נתתי את-הר שעיר. ו אוכל תשברו מאיתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאיתם, בכסף--ושתיתם. ז כי יהוה אלוהיך בירכך, בכול מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדול הזה: זה ארבעים שנה, יהוה אלוהיך עימך--לא חסרת, דבר. ח ונעבור מאת אחינו בני-עשיו, היושבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעציון גבר; {ס} ונפן, ונעבור, דרך, מדבר מואב. ט ויאמר יהוה אליי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה: כי לא-אתן לך מארצו, ירושה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירושה. י האימים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים. יא רפאים ייחשבו אף-הם, כענקים; והמואבים, יקראו להם אימים. יב ובשעיר ישבו החורים, לפנים, ובני עשיו יירשום וישמידום מפניהם, ויישבו תחתם: כאשר עשה ישראל, לארץ ירושתו, אשר-נתן יהוה, להם. יג עתה, קומו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבור, את-נחל זרד. יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלושים ושמונה, שנה--עד-תום כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם. טו וגם יד-יהוה הייתה בם, להומם מקרב המחנה, עד, תומם. טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם. {ס}
יז וידבר יהוה, אליי לאמור. יח אתה עובר היום את-גבול מואב, את-ער. יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצורם, ואל-תתגר בם: כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירושה--כי לבני-לוט, נתתיה ירושה. כ ארץ-רפאים תיחשב, אף-היא: רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמונים, יקראו להם זמזומים. כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם. כב כאשר עשה לבני עשיו, היושבים בשעיר--אשר השמיד את-החורי, מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם, עד היום הזה. כג והעווים היושבים בחצרים, עד-עזה--כפתורים היוצאים מכפתור, השמידום ויישבו תחתם. כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנון--ראה נתתי בידך את-סיחון מלך-חשבון האמורי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה. כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמיים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך. כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמור. כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור, ימין ושמאל. כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תיתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגליי. כט כאשר עשו-לי בני עשיו, היושבים בשעיר, והמואבים, היושבים בער--עד אשר-אעבור, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו. ל ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו: כי-הקשה יהוה אלוהיך את-רוחו, ואימץ את-לבבו, למען תיתו בידך, כיום הזה. {ס}
לא ויאמר יהוה, אליי, ראה החילותי תת לפניך, את-סיחון ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו. לב וייצא סיחון לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה. לג וייתנהו יהוה אלוהינו, לפנינו; ונך אותו ואת-בניו, ואת-כל-עמו. לד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא, ונחרם את-כל-עיר מתים, והנשים והטף: לא השארנו, שריד. לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו. לו מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא הייתה קריה, אשר שגבה ממנו: את-הכול, נתן יהוה אלוהינו לפנינו. לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת: כל-יד נחל יבוק, וערי ההר, וכול אשר-ציווה, יהוה אלוהינו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד