משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א חלוצי הצבא--כשייכנסו בגבול הגויים, ויכבשו אותם וישבו מהן--מותר להן לאכול נבילות וטריפות ובשר חזיר וכיוצא בו, אם רעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים; וכן שותה יין נסך: מפי השמועה למדו "ובתים מלאים כל טוב" (דברים ו,יא), עורפי חזירים וכיוצא בהן.
ב וכן בועל אישה בגיותה, אם תקפו יצרו. אבל לא יבעול אותה, וילך לו--אלא מכניסה לתוך ביתו, שנאמר "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר . . ." (דברים כא,יא). ואסור לבעול אותה ביאה שנייה, עד שיישאנה.
ג אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה, שנאמר "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא): בין בתולה, בין בעולה; בין אשת איש, שאין אישות לגויים.
ד "וחשקת בה" (דברים כא,יא), אף על פי שאינה יפה. "בה"--ולא בחברתה, שלא יבעול שתיים. "ולקחת לך לאישה" (שם)--שלא ייקח שתיים, יבעול אחת ויניח אחת לאביו או לאחיו. ומניין שלא ילחצנה במלחמה--שנאמר "והבאתה" (דברים כא,יב), יכניסנה למקום פנוי ואחר כך יבעול.
ה [ד] הכוהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה, שלא דיברה תורה אלא כנגד היצר; אבל אינו יכול לישא אותה אחר כן, לפי שהיא גיורת.
ו [ה] וכיצד דין ישראל ביפת תואר: אחר שיבעלנה ביאה ראשונה, והיא בגיותה--אם קיבלה עליה להיכנס תחת כנפי השכינה, מטבילה לשם גירות מיד. ואם לא קיבלה--תשב בביתו שלושים יום, שנאמר "ובכתה את אביה ואת אימה, ירח ימים" (דברים כא,יג); וכן בוכה על דתה, ואינו מונעה.
ז ומגדלת את ציפורניה ומגלחת את ראשה, כדי שתתגנה בעיניו. ותהיה עימו בבית: נכנס ורואה אותה, יוצא ורואה אותה, כדי שיקוץ בה. ויגלגל עימה כל שלושים יום, כדי שתקבל. אם קיבלה, ורצה בה--הרי זו מתגיירת, וטובלת ככל הגרים. [ו] וצריכה להמתין שלושה חודשים, חודש של בכייה ושני חודשים אחריו. ונושא אותה בכתובה וקידושין.
ח ואם לא חפץ בה, משלחה לנפשה. ואם מכר אותה--עובר בלא תעשה, שנאמר "ומכור לא תמכרנה, בכסף; לא תתעמר בה, תחת אשר עיניתה" (דברים כא,יד); ואינה מכורה, ומחזיר הדמים. וכן אם כבש אותה אחר שנבעלה, לשם שפחה--משישתמש בה, עובר בלא תעשה: שנאמר "לא תתעמר בה", שלא ישתמש בה.
ט [ז] לא רצת להתגייר, מגלגלין עימה כל שנים עשר חודש. לא רצת--מקבלת שבע מצוות שנצטוו בני נוח, ומשלחה לנפשה; והרי היא ככל הגרים התושבים. ואינו נושא אותה, שאסור לו לישא אישה שלא נתגיירה.
י [ח] נתעברה מביאה ראשונה--הרי הוולד גר, ואינו בנו לדבר מן הדברים, מפני שהוא מן הגויה; אלא שבית דין מטבילין אותו על דעתם. ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר הייתה, אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין. נמצאת תמר אחות אבשלום מאימו, ומותרת להינשא לאמנון; וכן היא אומרת "דבר נא אל המלך, כי לא ימנעני ממך" (שמואל ב יג,יג).
יא [ט] יפת תואר שלא רצת להניח עבודה זרה לאחר השנים עשר חודש, הורגין אותה. וכן עיר שהשלימה--אין כורתין להן ברית, עד שיכפרו בעבודה זרה, ויאבדו כל מקומותיה, ויקבלו שאר המצוות שנצטוו בני נוח: שכל גוי שלא קיבל מצוות שנצטוו בני נוח--הורגין אותו, אם ישנו תחת ידינו.
יב [י] משה רבנו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל, שנאמר "מורשה, קהילת יעקוב" (דברים לג,ד), ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר "ככם כגר" (במדבר טו,טו). אבל מי שלא רצה, אין כופין אותו לקבל תורה ומצוות.
יג וכן ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג. והמקבל אותם--הוא הנקרא גר תושב בכל מקום, וצריך לקבל עליו בפני שלושה חברים. וכל המקבל עליו למול, ועברו עליו שנים עשר חודש ולא מל--הרי זה כמין שבאומות.
יד [יא] כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן--הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא: והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נוח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת--אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות מלכים ומלחמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב