משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הלכות קידוש החודש פרק יא

א  לפי שאמרנו בהלכות אלו, שבית דין היו מחשבין בדקדוק ויודעים אם ייראה הירח או לא ייראה, ידענו שכל מי שרוחו נכונה וליבו תאב לדברי החכמות ולעמוד על הסודות, יתאווה לידע אותן הדרכים שמחשבין בהם--עד שיידע אדם אם ייראה הירח בליל זה, או לא ייראה.

ב  ודרכי החשבון, יש בהן מחלוקות גדולות בין חכמי הגויים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטריות.  ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהן, ונתעלמו מהן דברים ונולדו להן ספקות; ויש מי שמדקדק הרבה, ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראיית הירח, אלא צלל במים אדירים, והעלה חרס בידו.

ג  ולפי אורך הימים ורוב הבדיקות והחקירות, נודע למקצת החכמים דרכי חשבון זה; ועוד שיש לנו בעיקרים אלו, קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכול.  ומפני כל אלו הדברים, כשר בעיניי לבאר דרכי חשבון זה, כדי שיהיה נכון לכל מי שמלאו ליבו לקורבה אל המלאכה, לעשות אותה.

ד  ואל יהיו דרכים אלו קלים בעיניך, מפני שאין אנו צריכין להם בזמן הזה:  שאלו הדרכים, דרכים רחוקים ועמוקים הן; והוא סוד העיבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו, ואינן מוסרין אותו לכל אדם אלא לסמוכים נבונים.  אבל זה החשבון שמחשבין בזמן שאין בית דין לקבוע על הראייה שאנו מחשבין בו היום, אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו, בשלושה ארבעה ימים.

ה  שמא יתבונן חכם מחכמי האומות, או מחכמי ישראל שלמדו חכמת יוון, בדרכים אלו שאני מחשב בהן לראיית הירח--וייראה קירוב מעט במקצת הדרכים, ויעלה על דעתו שנתעלם ממנו דבר זה ולא ידענו שיש באותה הדרך קירוב.  אל יעלה זה על דעתו--אלא כל דבר שלא דיקדקנו בו, מפני שידענו בעיקרי הגימטריות בראיות ברורות, שאין דבר זה מפסיד בידיעת הראייה, ואין חוששין לו; לפיכך לא דיקדקנו בו.

ו  וכן כשייראה בדרך מן הדרכים חסרון מעט מחשבון הראוי לאותה הדרך, בכוונה עשינו זה, לפי שיש כנגדו יתרון בדרך אחרת, עד שייצא הדבר לאמיתו בדרכים קרובים בלא חשבון ארוך--כדי שלא ייבהל האדם שאינו רגיל בדברים אלו, ברוב החשבונות שאין מועילין בראיית הירח.

ז  העיקרים שצריך אדם לידע אותן תחילה לכל חשבונות האצטגנינות, בין לדרכי חשבון הראייה, בין לשאר דברים--אלו הן:  הגלגל, מוחלק בשלוש מאות ושישים מעלות; כל מזל ומזל שלושים מעלות, וההתחלה מתחילת מזל טלה.  וכל מעלה ומעלה, שישים חלקים; וכל חלק וחלק, שישים שנייות; וכל שנייה ושנייה, שישים שלישייות.  וכן תדקדק החשבון, ותחלק כל זמן שתרצה.

ח  לפיכך אם יצא לך בחשבון שכוכב פלוני מקומו בגלגל בשבעים מעלות ושלושים חלקים וארבעים שנייות, תדע שכוכב זה הוא במזל תאומים בחצי מעלת אחת עשרה ממזל זה--לפי שמזל טלה שלושים מעלות, ומזל שור שלושים, נשאר עשר מעלות ומחצה ממזל תאומים, וארבעים שנייות מחצי המעלה האחרון.

ט  וכן אם יצא מקומו בגלגל בשלוש מאות ועשרים מעלות, תדע שכוכב זה במזל דלי בעשרים מעלה בו.  ועל דרך זו, בכל המניינות; וסדר המזלות, כך הוא--טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.

י  בכל החשבונות כולם, כשתקבץ שארית לשארית או כשתוסיף מניין על מניין, תקבץ כל מין עם מינו--השנייות עם השנייות, והחלקים עם החלקים, והמעלות עם המעלות.  וכל שיתקבץ מן השנייות שישים, תשים אותו חלק ותוסיף על החלקים; וכל שיתקבץ מן החלקים שישים, תשים אותו מעלה ותוסיף אותה על המעלות; וכשתקבץ המעלות, תשליך אותן שלוש מאות ושישים שלוש מאות ושישים, והנשאר משלוש מאות ושישים ולמטה, הוא שתופסין לחשבון.

יא  בכל החשבונות כולן, כשתרצה לגרוע מניין ממניין--אם יהיה זה שגורעין אותו יתר על זה שגורעין ממנו אפילו בחלק אחד--תוסיף על זה שגורעין ממנו שלוש מאות ושישים מעלות, כדי שיהא אפשר לגרוע זה המניין ממנו.

יב  כיצד:  הרי שהצריכך החשבון לגרוע מאתיים מעלות וחמישים חלקים וארבעים שנייות, סימן ר' נ' מ', ממאה מעלות ועשרים חלקים ושלושים שנייות, סימנן ק' כ' ל'--תוסיף על המאה שלוש מאות ושישים, יהיו המעלות ארבע מאות ושישים; ותתחיל לגרוע השנייות מן השנייות.  תבוא לגרוע ארבעים משלושים, אי אפשר; תרים חלק אחד מן עשרים החלקים, ותעשה אותו שישים שנייות, ותוסיף על השלושים, ונמצאו השנייות תשעים; תגרע מהם הארבעים, יישאר חמישים שנייות.  ותחזור לגרוע החמישים חלקים מתשעה עשר חלקים, שכבר הרימות מהם חלק אחד ועשיתו שנייות--ואי אפשר לגרוע חמישים מתשעה עשר; לפיכך תרים מעלה אחת מן המעלות, ותעשה אותה שישים חלקים, ותוסיף על התשעה עשר, ונמצאו החלקים תשעה ושבעים; תגרע מהן החמישים, יישאר תשעה ועשרים חלקים.  ותחזור לגרוע המאתיים מעלות מן ארבע מאות ותשע וחמישים מעלות, שכבר הרימות מעלה אחת ועשיתה חלקים; יישאר מאתיים ותשע וחמישים מעלות.  ונמצא השאר, סימנו רנ"ט כ"ט נ'.  ועל דרך זו, בכל גירעון וגירעון.

יג  השמש והירח, [יג] וכן שאר השבעה כוכבים--מהלך כל אחד ואחד מהן בגלגל שלו, מהלך שווה:  אין בו לא קלות, ולא כבדות--אלא כמהלכו היום, כמו מהלכו אמש, כמו מהלכו למחר, כמו מהלכו בכל יום ויום.  וגלגלו של כל אחד מהם, אף על פי שהוא מקיף את העולם, אין הארץ באמצעו.

יד  לפיכך אם תערוך מהלך כל אחד מהן לגלגל המקיף את העולם שהארץ באמצעו, שהוא גלגל המזלות--ישתנה הילוכו, ונמצא מהלכו ביום זה בגלגל המזלות פחות או יותר על מהלכו אמש או על מהלכו למחר.

טו  המהלך השווה שמהלך הכוכב או השמש או הירח בגלגלו, הוא הנקרא אמצע המהלך; והמהלך שיהיה בגלגל המזלות שהוא פעמים יותר ופעמים חסר--הוא המהלך האמיתי, ובו יהיה מקום השמש או מקום הירח האמיתי.

טז  כבר אמרנו שאלו הדרכים שאנו מבארים בהלכות אלו, אינן אלא לחשבון ראיית הירח בלבד; לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו--שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני.  וזו השנה היא שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה.

יז  ולפי שהראייה לא תהיה אלא בארץ ישראל, כמו שביארנו, עשינו כל דרכי חשבון זה בנויים על עיר ירושלים, ולשאר המקומות הסובבין אותה בכמו שישה שבעה ימים--שבהם רואין את הירח תמיד, ובאים ומעידים בבית דין.  ומקום זה הוא נוטה מתחת הקו השווה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית, בכמו שתיים ושלושים מעלות--עד חמש ושלושים, ועד תשע ועשרים; וכן הוא נוטה מאמצע היישוב כנגד רוח מערב, בכמו ארבע ועשרים מעלות--עד שבע ועשרים, ועד אחת ועשרים.


משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


יש לך שאלה או הערה?