משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הלכות קידוש החודש פרק יב

א  מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא ארבע ועשרים שעות, תשעה וחמישים חלקים ושמונה שנייות--סימנם נ"ט ח'.  נמצא מהלכה בעשרה ימים, תשע מעלות ואחד וחמישים חלקים ושלוש ועשרים שנייות--סימנם ט' נ"א כ"ג.  ונמצא מהלכה במאה יום, שמונה ותשעים מעלות ושלושה ושלושים חלקים ושלוש וחמישים שנייות--סימנם צ"ח ל"ג נ"ג.  ונמצא שארית מהלכה באלף יום, אחר שתשליך כל שלוש מאות ושישים מעלות כמו שביארנו, מאתיים וחמש ושישים מעלות ושמונה ושלושים חלקים וחמישים שנייות--סימנם רס"ה ל"ח נ'.

ב  ונמצא שארית מהלכה בעשרת אלפים יום, מאה שש ושלושים מעלות ושמונה ועשרים חלקים ועשרים שנייות--סימנם קל"ו כ"ח כ'.

ג  ועל הדרך הזה, תכפול ותוציא מהלכה לכל מניין שתרצה; וכן אם תרצה לעשות סימנין ידועים אצלך למהלכה לשני ימים, ולשלושה, ולארבעה, עד עשרה--תעשה.

ד  וכן אם תרצה להיות לך סימנין ידועים מוכנין למהלכה לעשרים יום, ולשלושים, ולארבעים, עד מאה--תעשה; ודבר גלוי הוא וידוע, מאחר שידעת מהלך יום אחד.

ה  וראוי הוא להיות מוכן וידוע אצלך, מהלך אמצע השמש לתשעה ועשרים יום; ולשלוש מאות וארבעה וחמישים יום, שהן ימי שנת הלבנה בזמן שחודשיה כסדרן--והיא הנקראת שנה סדורה:  שבזמן שיהיו לך אמצעייות אלו מוכנין, יהיה החשבון קל עליך לראיית הירח, לפי שתשעה ועשרים יום גמורים מליל הראייה עד ליל הראייה של חודש הבא; וכן בכל חודש וחודש אין פחות מתשעה ועשרים יום ולא יתר, שאין חפצנו בכל אלו החשבונות אלא לדעת הראייה בלבד.

ו  וכן מליל הראייה של חודש זה עד ליל הראייה לאותו החודש לשנה הבאה, שנה סדורה או שנה ויום אחד; וכן בכל שנה ושנה.  ומהלך השמש האמצעי לתשעה ועשרים יום, שמונה ועשרים מעלות וחמישה ושלושים חלקים ושנייה אחת--סימנן כ"ח ל"ה א'; ומהלכה לשנה סדורה, שלוש מאות ושמונה וארבעים מעלות וחמישה וחמישים חלקים וחמש עשרה שנייות--סימנן שמ"ח נ"ה ט"ו.

ז  [ב] נקודה אחת יש בגלגל השמש, וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה, יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו; ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח, סובבת בשווה, ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב, מעלה אחת.  ונקודה זו, היא הנקראת גובה.

ח  גובה השמש--מהלכו בכל עשרה ימים, שנייה אחת וחצי שנייה, שהיא שלושים שלישייות; נמצא מהלכו במאה יום, חמש עשרה שנייות, ומהלכו באלף יום, שני חלקים ושלושים שנייות; ומהלכו בעשרת אלפים יום, חמישה ועשרים חלקים.  ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום, ארבע שנייות; ומהלכו בשנה סדורה, שלוש וחמישים שנייות.

ט  כבר אמרנו שהעיקר שממנו ההתחלה בחשבון זה, הוא מתחילת ליל חמישי שיומו שלישי לחודש ניסן משנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה.  ומקום השמש במהלכה האמצעי היה בעיקר הזה, בשבע מעלות ושלושה חלקים ושתיים ושלושים שנייות ממזל טלה--סימנן ז' ג' ל"ב; ומקום גובה השמש היה בעיקר זה, בשש ועשרים מעלות וחמישה וארבעים חלקים ושמונה שנייות ממזל תאומים--סימנם כ"ו מ"ה ח'.

י  כשתרצה לידע מקום השמש במהלכה האמצעי בכל זמן שתרצה, תיקח מניין הימים שמתחילת יום העיקר עד היום שתרצה, ותוציא מהלכה האמצעי באותן הימים מן הסימנין שהודענו; ותוסיף הכול על העיקר, ותקבץ כל מין עם מינו.  והיוצא, הוא מקום השמש במהלכה האמצעי לאותו היום.

יא  כיצד:  הרי שרצינו לידע מקום השמש האמצעי בתחילת ליל השבת שיומו ארבעה עשר יום לחודש תמוז משנה זו, שהיא שנת העיקר--מצינו מניין הימים מיום העיקר עד תחילת יום זה שאנו רוצים לידע מקום השמש בו, מאה יום; לקחנו אמצע מהלכה למאה יום, שהוא צ"ח ל"ג נ"ג, והוספנו על העיקר, שהוא ז' ג' ל"ב.  יצא מן החשבון, מאה וחמש מעלות ושבעה ושלושים חלקים וחמש ועשרים שנייות--סימנן ק"ה ל"ז כ"ה; ונמצא מקומה במהלך אמצעי בתחילת ליל זה, במזל סרטן בחמש עשרה מעלות בו ושבעה ושלושים חלקים ממעלת שש עשרה.

יב  והאמצע שייצא בחשבון זה, פעמים יהיה בתחילת הלילה בשווה, או קודם שקיעת החמה בשעה, או אחר שקיעת החמה בשעה; ודבר זה לא תחוש לו בשמש בחשבון הראייה, שהרי אנו משלימים קירוב זה כשנחשב לאמצע הירח.

יג  ועל הדרך הזאת תעשה תמיד לכל עת שתרצה, ואפילו אחר אלף שנים--שתקבץ כל השארית ותוסיף על העיקר, ייצא לך המקום האמצעי; וכן תעשה באמצע הירח, ובאמצע כל כוכב וכוכב--מאחר שתדע מהלכו ביום אחד כמה הוא, ותדע העיקר שממנו תתחיל, ותקבץ מהלכו לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר, וייצא לך מקומו במהלך אמצעי.  וכן תעשה בגובה השמש--תוסיף מהלכו באותם הימים או השנים על העיקר, ייצא לך מקום גובה השמש לאותו היום שתרצה.

יד  וכן אם תרצה לעשות לך עיקר אחר שתתחיל ממנו חוץ מעיקר זה שהתחלנו ממנו בשנה זו, כדי שיהיה אותו עיקר בתחילת שנת מחזור ידוע, או בתחילת מאה מן המאות--הרשות בידך.  ואם תרצה להיות העיקר שתתחיל ממנו משנים שעברו קודם עיקר זה, או לאחר כמה שנים מעיקר זה--הדרך ידועה.

טו  כיצד היא הדרך:  כבר ידעת מהלך השמש לשנה סדורה, ומהלכה לתשעה ועשרים יום, ומהלכה ליום אחד.  ודבר ידוע שהשנה שחודשיה שלמים, היא יתרה על הסדורה יום אחד; והשנה שחודשיה חסרין, היא חסרה מן הסדורה יום אחד.  והשנה המעוברת, אם היו חודשיה כסדרן, תהיה יתרה על השנה הסדורה שלושים יום; ואם היו חודשיה שלמים, היא יתרה על הסדורה אחד ושלושים יום; ואם היו חודשיה חסרין, היא יתרה על הסדורה תשעה ועשרים יום.

טז  ומאחר שכל הדברים האלו ידועים, תוציא מהלך אמצע השמש לכל השנים והימים שתרצה, ותוסיף על העיקר שעשינו--ייצא לך אמצעה ליום שתרצה משנים הבאות, ותעשה אותו היום עיקר; או תגרע האמצע שהוצאת מן העיקר שעשינו, וייצא לך העיקר ליום שתרצה משנים שעברו, ותעשה אותו אמצע עיקר.  וכזה תעשה באמצע הירח ושאר הכוכבים, אם יהיו ידועים לך.  וכבר נתבאר לך מכלל דברינו, שכשם שתדע אמצע השמש לכל יום שתרצה מימים הבאים, כך תדע אמצעה לכל יום שתרצה מימים שעברו.


משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


יש לך שאלה או הערה?