משנה תורה - ספר המדע - הלכות יסודי התורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הלכות יסודי התורה פרק ו

א  כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהן הקדוש ברוך הוא, לוקה מן התורה--שהרי הוא אומר בעבודה זרה, "ואיבדתם את שמם . . . לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ג-ד).

ב  ושבעה שמות הן--השם הנכתב יוד הא ואו הא והוא השם המפורש, או הנכתב אלף דאל נון יוד, ואל, ואלוה, ואלוהים, ואהיה, ושדיי, וצבאות.  כל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו, לוקה.

ג  כל הנטפל לשם מלפניו, מותר למוחקו:  כגון למד מלה', ובית מבאלוהים, וכיוצא בהן--אינן בקדושת השם.  וכל הנטפל לשם מאחוריו, כגון כף של אלוהיך, וכף מים של אלוהיכם, וכיוצא בהן--אינן נמחקים; והרי הן כשאר אותייות של שם, מפני שהשם מקדשן.  ואף על פי שנתקדשו ואסור למוחקן, המוחק אלו האותייות הנטפלות אינו לוקה, אבל מכין אותו מכת מרדות.

ד  כתב אלף למד מאלוהים, יוד הא מה'--אינו נמחק; ואין צריך לומר יה, שהוא שם בפני עצמו, מפני שזה השם, מקצת שם המפורש הוא.  אבל הכותב שין דלת משדיי, צאד בית מצבאות--הרי זה נמחק.

ה  שאר הכינויין שמשבחין בהן הקדוש ברוך הוא, כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן--הרי הן כשאר דברי הקודש, ומותר למוחקן.

ו  כלי שהיה שם כתוב עליו--קוצץ את מקום השם, וגונזו.  אפילו היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית, והתיך הכלי--הרי זה לוקה:  אלא חותך את מקומו, וגונזו.  וכן אם היה שם כתוב על בשרו, הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת.  נזדמנה לו טבילה של מצוה--כורך עליו גמי, וטובל; ואם לא מצא גמי, מסבב אחריו.  ולא יהדק, כדי שלא יחוץ--שלא אמרו לכרוך עליו, אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם ערום.

ז  הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח, או מן ההיכל, או משאר העזרה--לוקה:  שנאמר בעבודה זרה, "כי את מזבחותם תיתוצון" (שמות לד,יג; וראה דברים יב,ג); וכתוב "לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ד).  וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה--לוקה, שנאמר "ואשריהם תשרפון באש . . . לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ג-ד).

ח  כתבי הקודש כולן, ופירושיהן וביאוריהן--אסור לשרוף אותן או לאבדן ביד; והמאבד ביד, לוקה מכת מרדות.  במה דברים אמורים, בכתבי הקודש שכתבו אותן ישראל בקדושה.  אבל מין ישראל שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים; והואיל ודעתו כן, לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם.  אבל גוי שכתב את השם, גונזין אותו; וכן כתבי הקודש שבלו או שכתבן גוי, ייגנזו.

ט  כל השמות האמורות באברהם, קודש; אף זה שנאמר "אדוניי, אם נא מצאתי חן בעיניך" (בראשית יח,ג), הרי הוא קודש.  כל השמות האמורות בלוט--חול, חוץ מזה:  "אל נא, אדוניי.  הנה נא מצא עבדך חן" (בראשית יט,יח-יט).  כל השמות האמורות בגבעת בנימין, קודש.  כל השמות האמורות במיכה, חול.  כל השמות האמורות בנבות, קודש.

י  כל שלמה האמור בשיר השירים--קודש, והרי הוא כשאר הכינויין; חוץ מזה:  "האלף לך שלמה" (שיר השירים ח,יב).  כל מלכיא האמור בדנייאל--חול, חוץ מזה:  "אנת מלכא, מלך מלכיא" (דנייאל ב,לז), והרי הוא כשאר הכינויין.


משנה תורה - ספר המדע - הלכות יסודי התורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


יש לך שאלה או הערה?