תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכולעזרא פרק - נחמיה פרק יג  
האזנה לפרק זה


נחמיה פרק יג

א בַּיּוֹם הַהוּא, נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה--בְּאָזְנֵי הָעָם; וְנִמְצָא, כָּתוּב בּוֹ, אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא עַמֹּנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים, עַד-עוֹלָם.  ב כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם; וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת-בִּלְעָם לְקַלְלוֹ, וַיַּהֲפֹךְ אֱלֹהֵינוּ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.  ג וַיְהִי, כְּשָׁמְעָם אֶת-הַתּוֹרָה; וַיַּבְדִּילוּ כָל-עֵרֶב, מִיִּשְׂרָאֵל.  ד וְלִפְנֵי מִזֶּה--אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן, נָתוּן בְּלִשְׁכַּת בֵּית-אֱלֹהֵינוּ:  קָרוֹב, לְטוֹבִיָּה.  ה וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה, וְשָׁם הָיוּ לְפָנִים נֹתְנִים אֶת-הַמִּנְחָה הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וּמַעְשַׂר הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר--מִצְוַת הַלְוִיִּם, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים; וּתְרוּמַת, הַכֹּהֲנִים.  ו וּבְכָל-זֶה, לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם:  כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאתִי אֶל-הַמֶּלֶךְ, וּלְקֵץ יָמִים, נִשְׁאַלְתִּי מִן-הַמֶּלֶךְ.  ז וָאָבוֹא, לִירוּשָׁלִָם; וָאָבִינָה בָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה--לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה, בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים.  ח וַיֵּרַע לִי, מְאֹד; וָאַשְׁלִיכָה אֶת-כָּל-כְּלֵי בֵית-טוֹבִיָּה, הַחוּץ--מִן-הַלִּשְׁכָּה.  ט וָאֹמְרָה, וַיְטַהֲרוּ הַלְּשָׁכוֹת; וָאָשִׁיבָה שָּׁם, כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, אֶת-הַמִּנְחָה, וְהַלְּבוֹנָה.  {פ}
י וָאֵדְעָה, כִּי-מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה; וַיִּבְרְחוּ אִישׁ-לְשָׂדֵהוּ הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים, עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.  יא וָאָרִיבָה, אֶת-הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה, מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית-הָאֱלֹהִים; וָאֶקְבְּצֵם, וָאַעֲמִדֵם עַל-עָמְדָם.  יב וְכָל-יְהוּדָה, הֵבִיאוּ מַעְשַׂר הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר--לָאוֹצָרוֹת.  יג וָאוֹצְרָה עַל-אוֹצָרוֹת שֶׁלֶמְיָה הַכֹּהֵן וְצָדוֹק הַסּוֹפֵר, וּפְדָיָה מִן-הַלְוִיִּם, וְעַל-יָדָם, חָנָן בֶּן-זַכּוּר בֶּן-מַתַּנְיָה:  כִּי נֶאֱמָנִים נֶחְשָׁבוּ, וַעֲלֵיהֶם לַחֲלֹק לַאֲחֵיהֶם.  {פ}
יד זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, עַל-זֹאת; וְאַל-תֶּמַח חֲסָדַי, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי--וּבְמִשְׁמָרָיו.  טו בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים-גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל-הַחֲמֹרִים וְאַף-יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים, וְכָל-מַשָּׂא, וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וָאָעִיד, בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד.  טז וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ, מְבִיאִים דָּאג וְכָל-מֶכֶר; וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִָם.  יז וָאָרִיבָה, אֵת חֹרֵי יְהוּדָה; וָאֹמְרָה לָהֶם, מָה-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים, וּמְחַלְּלִים, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.  יח הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ, אֲבֹתֵיכֶם--וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת, וְעַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן, עַל-יִשְׂרָאֵל, לְחַלֵּל, אֶת-הַשַּׁבָּת.  {פ}
יט וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת, וָאֹמְרָה, אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת; וּמִנְּעָרַי, הֶעֱמַדְתִּי עַל-הַשְּׁעָרִים--לֹא-יָבוֹא מַשָּׂא, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.  כ וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל-מִמְכָּר, מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם--פַּעַם וּשְׁתָּיִם.  כא וָאָעִידָה בָהֶם, וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה--אִם-תִּשְׁנוּ, יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם; מִן-הָעֵת הַהִיא, לֹא-בָאוּ בַּשַּׁבָּת.  {ס}  כב וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם, אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים--לְקַדֵּשׁ, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת; גַּם-זֹאת זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ.  {פ}
כג גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות אַשְׁדֳּדִיּוֹת, עמוניות עַמֳּנִיּוֹת, מוֹאֲבִיּוֹת.  כד וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם.  כה וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם-תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם.  כו הֲלוֹא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים, מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל:  גַּם-אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ, הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת.  כז וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת--לִמְעֹל, בֵּאלֹהֵינוּ:  לְהֹשִׁיב, נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.  כח וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן-אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי; וָאַבְרִיחֵהוּ, מֵעָלָי.  כט זָכְרָה לָהֶם, אֱלֹהָי:  עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה, וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם.  ל וְטִהַרְתִּים, מִכָּל-נֵכָר; וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ.  לא וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, וְלַבִּכּוּרִים; זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, לְטוֹבָה.  {ש}


תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק - נחמיה פרק יג