תנ"ך -
איוב - הכול פרק ז
האזנה לפרק זה
א הֲלֹא־צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על- עֲלֵי- אָרֶץ; וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו.
ב כְּעֶבֶד יִשְׁאַף־צֵל; וּכְשָׂכִיר, יְקַוֶּה פָעֳלוֹ.
ג כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי, יַרְחֵי־שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל, מִנּוּ־לִי.
ד אִם־שָׁכַבְתִּי-- וְאָמַרְתִּי, מָתַי אָקוּם וּמִדַּד־עָרֶב;
וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי־נָשֶׁף.
ה לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה, וגיש וְגוּשׁ עָפָר; עוֹרִי רָגַע, וַיִּמָּאֵס.
ו יָמַי קַלּוּ, מִנִּי־אָרֶג; וַיִּכְלוּ, בְּאֶפֶס תִּקְוָה.
ז זְכֹר, כִּי־רוּחַ חַיָּי; לֹא־תָשׁוּב עֵינִי, לִרְאוֹת טוֹב.
ח לֹא־תְשׁוּרֵנִי, עֵין רֹאִי; עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי.
ט כָּלָה עָנָן, וַיֵּלַךְ; כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל, לֹא יַעֲלֶה.
י לֹא־יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ; וְלֹא־יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ.
יא גַּם־אֲנִי, לֹא אֶחֱשָׂךְ־פִּי:
אֲדַבְּרָה, בְּצַר רוּחִי; אָשִׂיחָה, בְּמַר נַפְשִׁי.
יב הֲיָם־אָנִי, אִם־תַּנִּין: כִּי־תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר.
יג כִּי־אָמַרְתִּי, תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי; יִשָּׂא בְשִׂיחִי, מִשְׁכָּבִי.
יד וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת; וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי.
טו וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי; מָוֶת, מֵעַצְמוֹתָי.
טז מָאַסְתִּי, לֹא־לְעֹלָם אֶחְיֶה; חֲדַל מִמֶּנִּי, כִּי־הֶבֶל יָמָי.
יז מָה־אֱנוֹשׁ, כִּי תְגַדְּלֶנּוּ; וְכִי־תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ.
יח וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים; לִרְגָעִים, תִּבְחָנֶנּוּ.
יט כַּמָּה, לֹא־תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי; לֹא־תַרְפֵּנִי, עַד־בִּלְעִי רֻקִּי.
כ חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ-- נֹצֵר הָאָדָם:
לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא.
כא וּמֶה, לֹא־תִשָּׂא פִשְׁעִי-- וְתַעֲבִיר אֶת־עֲוֺנִי:
כִּי־עַתָּה, לֶעָפָר אֶשְׁכָּב; וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.