תנ"ך -
תהילים - הכול פרק נ
האזנה לפרק זה
א מִזְמוֹר, לְאָסָף:
אֵל, אֱלֹהִים יְהוָה-- דִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץ;
מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ, עַד־מְבֹאוֹ.
ב מִצִּיּוֹן מִכְלַל־יֹפִי-- אֱלֹהִים הוֹפִיעַ.
ג יָבֹא אֱלֹהֵינוּ, וְאַל־יֶחֱרַשׁ:
אֵשׁ־לְפָנָיו תֹּאכֵל; וּסְבִיבָיו, נִשְׂעֲרָה מְאֹד.
ד יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָל; וְאֶל־הָאָרֶץ, לָדִין עַמּוֹ.
ה אִסְפוּ־לִי חֲסִידָי-- כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָבַח.
ו וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ: כִּי־אֱלֹהִים, שֹׁפֵט הוּא סֶלָה.
ז שִׁמְעָה עַמִּי, וַאֲדַבֵּרָה-- יִשְׂרָאֵל, וְאָעִידָה בָּךְ:
אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.
ח לֹא עַל־זְבָחֶיךָ, אוֹכִיחֶךָ; וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד.
ט לֹא־אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר; מִמִּכְלְאֹתֶיךָ, עַתּוּדִים.
י כִּי־לִי כָל־חַיְתוֹ־יָעַר; בְּהֵמוֹת, בְּהַרְרֵי־אָלֶף.
יא יָדַעְתִּי, כָּל־עוֹף הָרִים; וְזִיז שָׂדַי, עִמָּדִי.
יב אִם־אֶרְעַב, לֹא־אֹמַר לָךְ: כִּי־לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ.
יג הַאוֹכַל, בְּשַׂר אַבִּירִים; וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה.
יד זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה; וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.
טו וּקְרָאֵנִי, בְּיוֹם צָרָה; אֲחַלֶּצְךָ, וּתְכַבְּדֵנִי.
טז וְלָרָשָׁע, אָמַר אֱלֹהִים, מַה־לְּךָ, לְסַפֵּר חֻקָּי; וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִיךָ.
יז וְאַתָּה, שָׂנֵאתָ מוּסָר; וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ.
יח אִם־רָאִיתָ גַנָּב, וַתִּרֶץ עִמּוֹ; וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ.
יט פִּיךָ, שָׁלַחְתָּ בְרָעָה; וּלְשׁוֹנְךָ, תַּצְמִיד מִרְמָה.
כ תֵּשֵׁב, בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר; בְּבֶן־אִמְּךָ, תִּתֶּן־דֹּפִי.
כא אֵלֶּה עָשִׂיתָ, וְהֶחֱרַשְׁתִּי-- דִּמִּיתָ, הֱיוֹת־אֶהְיֶה כָמוֹךָ;
אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ.
כב בִּינוּ־נָא זֹאת, שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ: פֶּן־אֶטְרֹף, וְאֵין מַצִּיל.
כג זֹבֵחַ תּוֹדָה, יְכַבְּדָנְנִי: וְשָׂם דֶּרֶךְ--אַרְאֶנּוּ, בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.