תנ"ך - דברי הימים - הכולדברי הימים א פרק - דברי הימים ב פרק יח  
האזנה לפרק זה

דברי הימים ב פרק יח

א וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד, לָרֹב; וַיִּתְחַתֵּן, לְאַחְאָב.  ב וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים אֶל-אַחְאָב, לְשֹׁמְרוֹן, וַיִּזְבַּח-לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב, וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ; וַיְסִיתֵהוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רָמֹת גִּלְעָד.  ג וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, הֲתֵלֵךְ עִמִּי, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר לוֹ, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי--וְעִמְּךָ, בַּמִּלְחָמָה.  ד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:  דְּרָשׁ-נָא כַיּוֹם, אֶת-דְּבַר יְהוָה.  ה וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִאִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ.  ו וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה, עוֹד; וְנִדְרְשָׁה, מֵאֹתוֹ.  ז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ-אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ, כִּי-אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל-יָמָיו לְרָעָה--הוּא, מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָא; וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, אַל-יֹאמַר הַמֶּלֶךְ, כֵּן.  ח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל-סָרִיס אֶחָד; וַיֹּאמֶר, מַהֵר מיכהו מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָא.  ט וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים, וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן--פֶּתַח, שַׁעַר שֹׁמְרוֹן; וְכָל-הַנְּבִיאִים--מִתְנַבְּאִים, לִפְנֵיהֶם.  י וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה, קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת-אֲרָם עַד-כַּלּוֹתָם.  יא וְכָל-הַנְּבִאִים--נִבְּאִים כֵּן, לֵאמֹר:  עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד, וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה, בְּיַד הַמֶּלֶךְ.  יב וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וִיהִי-נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם, וְדִבַּרְתָּ טּוֹב.  יג וַיֹּאמֶר, מִיכָיְהוּ:  חַי-יְהוָה--כִּי אֶת-אֲשֶׁר-יֹאמַר אֱלֹהַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר.  יד וַיָּבֹא, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמֶר עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ, וְיִנָּתְנוּ בְּיֶדְכֶם.  טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ, עַד-כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ:  אֲשֶׁר לֹא-תְדַבֵּר אֵלַי, רַק-אֱמֶת--בְּשֵׁם יְהוָה.  טז וַיֹּאמֶר, רָאִיתִי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל-הֶהָרִים--כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶן רֹעֶה; וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא-אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, יָשׁוּבוּ אִישׁ-לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.  יז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט:  הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, לֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-לְרָע.  {ס}  יח וַיֹּאמֶר, לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה:  רָאִיתִי אֶת-יְהוָה, יוֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, וְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים, עַל-יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ.  יט וַיֹּאמֶר יְהוָה, מִי יְפַתֶּה אֶת-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעַל, וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר--זֶה אֹמֵר כָּכָה, וְזֶה אֹמֵר כָּכָה.  כ וַיֵּצֵא הָרוּחַ, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה, וַיֹּאמֶר, אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ:  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, בַּמָּה.  כא וַיֹּאמֶר, אֵצֵא וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר, בְּפִי, כָּל-נְבִיאָיו; וַיֹּאמֶר, תְּפַתֶּה וְגַם-תּוּכָל--צֵא, וַעֲשֵׂה-כֵן.  כב וְעַתָּה, הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר, בְּפִי, נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה; וַיהוָה, דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.  {ס}  כג וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה, וַיַּךְ אֶת-מִיכָיְהוּ עַל-הַלֶּחִי; וַיֹּאמֶר, אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ עָבַר רוּחַ-יְהוָה מֵאִתִּי--לְדַבֵּר אֹתָךְ.  כד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ, הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר תָּבוֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר, לְהֵחָבֵא.  כה וַיֹּאמֶר, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, קְחוּ אֶת-מִיכָיְהוּ, וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל-אָמוֹן שַׂר-הָעִיר--וְאֶל-יוֹאָשׁ, בֶּן-הַמֶּלֶךְ.  כו וַאֲמַרְתֶּם, כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, שִׂימוּ זֶה, בֵּית הַכֶּלֶא; וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ, וּמַיִם לַחַץ, עַד, שׁוּבִי בְשָׁלוֹם.  כז וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ--אִם-שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא-דִבֶּר יְהוָה בִּי; וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם.  כח וַיַּעַל מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-רָמֹת גִּלְעָד.  כט וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבוֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ בַּמִּלְחָמָה.  ל וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת-שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר-לוֹ, לֵאמֹר, לֹא תִּלָּחֲמוּ, אֶת-הַקָּטֹן אֶת-הַגָּדוֹל:  כִּי אִם-אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַדּוֹ.  לא וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו, לְהִלָּחֵם; וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַיהוָה עֲזָרוֹ, וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ.  לב וַיְהִי, כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב, כִּי לֹא-הָיָה, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--וַיָּשׁוּבוּ, מֵאַחֲרָיו.  לג וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּךְ אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לָרַכָּב, הֲפֹךְ ידיך יָדְךָ וְהוֹצֵאתַנִי מִן-הַמַּחֲנֶה--כִּי הָחֳלֵיתִי.  לד וַתַּעַל הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, עַד-הָעָרֶב; וַיָּמָת, לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ.

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק - דברי הימים ב פרק יח