תנ"ך - דברי הימים - הכולדברי הימים א פרק - דברי הימים ב פרק טו  
האזנה לפרק זה


דברי הימים ב פרק טו

א וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  ב וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם.  {ס}  ג וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל:  לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה--וּלְלֹא תוֹרָה.  ד וַיָּשָׁב, בַּצַּר-לוֹ, עַל-יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְבַקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם.  ה וּבָעִתִּים הָהֵם, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא:  כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת, עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת.  ו וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר:  כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם, בְּכָל-צָרָה.  ז וְאַתֶּם חִזְקוּ, וְאַל-יִרְפּוּ יְדֵיכֶם:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר, לִפְעֻלַּתְכֶם.  {ס}  ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא, הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה.  ט וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן:  כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ.  {פ}
י וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי, לִשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, לְמַלְכוּת אָסָא.  יא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, מִן-הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ:  בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת, וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים.  יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית--לִדְרוֹשׁ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם:  בְּכָל-לְבָבָם, וּבְכָל-נַפְשָׁם.  יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, יוּמָת--לְמִן-קָטֹן, וְעַד-גָּדוֹל, לְמֵאִישׁ, וְעַד-אִשָּׁה.  יד וַיִּשָּׁבְעוּ, לַיהוָה, בְּקוֹל גָּדוֹל, וּבִתְרוּעָה--וּבַחֲצֹצְרוֹת, וּבְשׁוֹפָרוֹת.  טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל-יְהוּדָה עַל-הַשְּׁבוּעָה, כִּי בְכָל-לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ, וּבְכָל-רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם; וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם, מִסָּבִיב.  טז וְגַם-מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ, הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה, אֲשֶׁר-עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה, מִפְלָצֶת; וַיִּכְרֹת אָסָא, אֶת-מִפְלַצְתָּהּ, וַיָּדֶק, וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.  יז וְהַבָּמוֹת--לֹא-סָרוּ, מִיִּשְׂרָאֵל:  רַק לְבַב-אָסָא הָיָה שָׁלֵם, כָּל-יָמָיו.  יח וַיָּבֵא אֶת-קָדְשֵׁי אָבִיו, וְקָדָשָׁיו--בֵּית הָאֱלֹהִים:  כֶּסֶף וְזָהָב, וְכֵלִים.  יט וּמִלְחָמָה, לֹא הָיָתָה, עַד שְׁנַת-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, לְמַלְכוּת אָסָא.  {פ}


תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק - דברי הימים ב פרק טו