תנ"ך - דברי הימים - הכולדברי הימים א פרק כא - דברי הימים ב  
האזנה לפרק זה


דברי הימים א פרק כא

א וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל.  ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-יוֹאָב, וְאֶל-שָׂרֵי הָעָם, לְכוּ סִפְרוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד-דָּן; וְהָבִיאוּ אֵלַי, וְאֵדְעָה אֶת-מִסְפָּרָם.  ג וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יוֹסֵף יְהוָה עַל-עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים--הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים; לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי, לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל.  ד וּדְבַר-הַמֶּלֶךְ, חָזַק עַל-יוֹאָב; וַיֵּצֵא יוֹאָב, וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹא, יְרוּשָׁלִָם.  ה וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב.  ו וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם:  כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב.  ז וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה; וַיַּךְ, אֶת-יִשְׂרָאֵל.  {ס}  ח וַיֹּאמֶר דָּוִיד, אֶל-הָאֱלֹהִים, חָטָאתִי מְאֹד, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְעַתָּה, הַעֲבֶר-נָא אֶת-עֲווֹן עַבְדְּךָ, כִּי נִסְכַּלְתִּי, מְאֹד.  {פ}
ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-גָּד, חֹזֵה דָוִיד לֵאמֹר.  י לֵךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל-דָּוִיד לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, שָׁלוֹשׁ, אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ:  בְּחַר-לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה, וְאֶעֱשֶׂה-לָּךְ.  יא וַיָּבֹא גָד, אֶל-דָּוִיד; וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה-אָמַר יְהוָה, קַבֶּל-לָךְ.  יב אִם-שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב, וְאִם-שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי-צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶיךָ לְמַשֶּׂגֶת, וְאִם-שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ, וּמַלְאַךְ יְהוָה מַשְׁחִית בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל:  וְעַתָּה רְאֵה, מָה-אָשִׁיב אֶת-שֹׁלְחִי דָּבָר.  {ס}  יג וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-גָּד, צַר-לִי מְאֹד; אֶפְּלָה-נָּא בְיַד-יְהוָה, כִּי-רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד, וּבְיַד-אָדָם, אַל-אֶפֹּל.  יד וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּפֹּל, מִיִּשְׂרָאֵל, שִׁבְעִים אֶלֶף, אִישׁ.  טו וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם, לְהַשְׁחִיתָהּ, וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְהוָה וַיִּנָּחֶם עַל-הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ; וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד, עִם-גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.  {ס}  טז וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל-יְרוּשָׁלִָם; וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים, עַל-פְּנֵיהֶם.  יז וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-הָאֱלֹהִים הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת בָּעָם, וַאֲנִי-הוּא אֲשֶׁר-חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעוֹתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ; יְהוָה אֱלֹהַי, תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי, וּבְעַמְּךָ, לֹא לְמַגֵּפָה.  {ס}  יח וּמַלְאַךְ יְהוָה אָמַר אֶל-גָּד, לֵאמֹר לְדָוִיד:  כִּי יַעֲלֶה דָוִיד, לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיהוָה, בְּגֹרֶן, אָרְנָן הַיְבֻסִי.  יט וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר-גָּד, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְהוָה.  כ וַיָּשָׁב אָרְנָן, וַיַּרְא אֶת-הַמַּלְאָךְ, וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ, מִתְחַבְּאִים; וְאָרְנָן, דָּשׁ חִטִּים.  כא וַיָּבֹא דָוִיד, עַד-אָרְנָן; וַיַּבֵּט אָרְנָן, וַיַּרְא אֶת-דָּוִיד, וַיֵּצֵא מִן-הַגֹּרֶן, וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה.  כב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-אָרְנָן, תְּנָה-לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן, וְאֶבְנֶה-בּוֹ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי, וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם.  כג וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל-דָּוִיד קַח-לָךְ, וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו; רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת, וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה--הַכֹּל נָתָתִּי.  כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, לְאָרְנָן, לֹא, כִּי-קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא:  כִּי לֹא-אֶשָּׂא אֲשֶׁר-לְךָ, לַיהוָה, וְהַעֲלוֹת עוֹלָה, חִנָּם.  כה וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת.  כו וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיִּקְרָא, אֶל-יְהוָה, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה.  {ס}  כז וַיֹּאמֶר יְהוָה לַמַּלְאָךְ, וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל-נְדָנָהּ.  כח בָּעֵת הַהִיא--בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי-עָנָהוּ יְהוָה, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי; וַיִּזְבַּח, שָׁם.  כט וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר, וּמִזְבַּח הָעוֹלָה--בָּעֵת הַהִיא:  בַּבָּמָה, בְּגִבְעוֹן.  ל וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:  כִּי נִבְעַת--מִפְּנֵי, חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה.  {ס}


תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק כא - דברי הימים ב פרק