תנ"ך -
זכריה - הכול פרק יא
האזנה לפרק זה
א פְּתַח לְבָנוֹן, דְּלָתֶיךָ; וְתֹאכַל אֵשׁ, בַּאֲרָזֶיךָ.
ב הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי־נָפַל אֶרֶז, אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ; הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁן, כִּי יָרַד יַעַר הבצור הַבָּצִיר.
ג קוֹל יִלְלַת הָרֹעִים, כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם; קוֹל שַׁאֲגַת כְּפִירִים, כִּי שֻׁדַּד גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן. {פ}
ד כֹּה אָמַר, יְהוָה אֱלֹהָי: רְעֵה, אֶת־צֹאן הַהֲרֵגָה.
ה אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהַרְגֻן, וְלֹא יֶאְשָׁמוּ, וּמֹכְרֵיהֶן יֹאמַר, בָּרוּךְ יְהוָה וַאעְשִׁר; וְרֹעֵיהֶם, לֹא יַחְמוֹל עֲלֵיהֶן.
ו כִּי לֹא אֶחְמוֹל עוֹד, עַל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ--נְאֻם־יְהוָה; וְהִנֵּה אָנֹכִי מַמְצִיא אֶת־הָאָדָם, אִישׁ בְּיַד־רֵעֵהוּ וּבְיַד מַלְכּוֹ, וְכִתְּתוּ אֶת־הָאָרֶץ, וְלֹא אַצִּיל מִיָּדָם.
ז וָאֶרְעֶה אֶת־צֹאן הַהֲרֵגָה, לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן; וָאֶקַּח־לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, וָאֶרְעֶה, אֶת־הַצֹּאן.
ח וָאַכְחִד אֶת־שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים, בְּיֶרַח אֶחָד; וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם, וְגַם־נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי.
ט וָאֹמַר, לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם; הַמֵּתָה תָמוּת, וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד, וְהַנִּשְׁאָרוֹת, תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת־בְּשַׂר רְעוּתָהּ.
י וָאֶקַּח אֶת־מַקְלִי אֶת־נֹעַם, וָאֶגְדַּע אֹתוֹ--לְהָפֵיר, אֶת־בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי, אֶת־כָּל־הָעַמִּים.
יא וַתֻּפַר, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֵּדְעוּ כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן, הַשֹּׁמְרִים אֹתִי, כִּי דְבַר־יְהוָה, הוּא. {ס}
יב וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, אִם־טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי--וְאִם־לֹא חֲדָלוּ; וַיִּשְׁקְלוּ אֶת־שְׂכָרִי, שְׁלֹשִׁים כָּסֶף.
יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל־הַיּוֹצֵר, אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם; וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף, וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל־הַיּוֹצֵר.
יד וָאֶגְדַּע אֶת־מַקְלִי הַשֵּׁנִי, אֵת הַחֹבְלִים--לְהָפֵר, אֶת־הָאַחֲוָה, בֵּין יְהוּדָה, וּבֵין יִשְׂרָאֵל. {פ}
טו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: עוֹד קַח־לְךָ, כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי.
טז כִּי הִנֵּה־אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ, הַנִּכְחָדוֹת לֹא־יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא־יְבַקֵּשׁ, וְהַנִּשְׁבֶּרֶת, לֹא יְרַפֵּא; הַנִּצָּבָה, לֹא יְכַלְכֵּל, וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל, וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק.
יז הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן, חֶרֶב עַל־זְרוֹעוֹ וְעַל־עֵין יְמִינוֹ; זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ, וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. {פ}