תנ"ך - זכריה - הכול פרק ז  
האזנה לפרק זה


זכריה פרק ז

א וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ; הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה, בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי--בְּכִסְלֵו.  ב וַיִּשְׁלַח, בֵּית־אֵל, שַׂרְאֶצֶר, וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו--לְחַלּוֹת, אֶת־פְּנֵי יְהוָה.  ג לֵאמֹר, אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה צְבָאוֹת, וְאֶל־הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר:  הַאֶבְכֶּה, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי--הִנָּזֵר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים.  {פ}
ד וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאוֹת, אֵלַי לֵאמֹר.  ה אֱמֹר אֶל־כָּל־עַם הָאָרֶץ, וְאֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר:  כִּי־צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה--הֲצוֹם צַמְתֻּנִי, אָנִי.  ו וְכִי תֹאכְלוּ, וְכִי תִשְׁתּוּ--הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים, וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים.  ז הֲלוֹא אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר קָרָא יְהוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה, וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ; וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה, יֹשֵׁב.  {פ}
ח וַיְהִי, דְּבַר־יְהוָה, אֶל־זְכַרְיָה, לֵאמֹר.  ט כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לֵאמֹר:  מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו.  י וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי, אַל־תַּעֲשֹׁקוּ; וְרָעַת אִישׁ אָחִיו, אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם.  יא וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב, וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת; וְאָזְנֵיהֶם, הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ.  יב וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר, מִשְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ, בְּיַד, הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים; וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל, מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת.  יג וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא, וְלֹא שָׁמֵעוּ:  כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  יד וְאֵסָעֲרֵם, עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם, מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב; וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה, לְשַׁמָּה.  {פ}


תנ"ך - זכריה - הכול פרק ז