תנ"ך -
זכריה - הכול פרק ז
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ; הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה, בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי--בְּכִסְלֵו.
ב וַיִּשְׁלַח, בֵּית־אֵל, שַׂרְאֶצֶר, וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו--לְחַלּוֹת, אֶת־פְּנֵי יְהוָה.
ג לֵאמֹר, אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה צְבָאוֹת, וְאֶל־הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר: הַאֶבְכֶּה, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי--הִנָּזֵר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים. {פ}
ד וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה צְבָאוֹת, אֵלַי לֵאמֹר.
ה אֱמֹר אֶל־כָּל־עַם הָאָרֶץ, וְאֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: כִּי־צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה--הֲצוֹם צַמְתֻּנִי, אָנִי.
ו וְכִי תֹאכְלוּ, וְכִי תִשְׁתּוּ--הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים, וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים.
ז הֲלוֹא אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר קָרָא יְהוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה, וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ; וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה, יֹשֵׁב. {פ}
ח וַיְהִי, דְּבַר־יְהוָה, אֶל־זְכַרְיָה, לֵאמֹר.
ט כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לֵאמֹר: מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו.
י וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי, אַל־תַּעֲשֹׁקוּ; וְרָעַת אִישׁ אָחִיו, אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם.
יא וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב, וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת; וְאָזְנֵיהֶם, הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ.
יב וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר, מִשְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ, בְּיַד, הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים; וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל, מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת.
יג וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא, וְלֹא שָׁמֵעוּ: כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
יד וְאֵסָעֲרֵם, עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם, מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב; וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה, לְשַׁמָּה. {פ}