תנ"ך -
צפניה - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א הִתְקוֹשְׁשׁוּ, וָקוֹשּׁוּ--הַגּוֹי, לֹא נִכְסָף. ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק, כְּמֹץ עָבַר יוֹם; בְּטֶרֶם לֹא-יָבוֹא עֲלֵיכֶם, חֲרוֹן אַף-יְהוָה--בְּטֶרֶם לֹא-יָבוֹא עֲלֵיכֶם, יוֹם אַף-יְהוָה. ג בַּקְּשׁוּ אֶת-יְהוָה כָּל-עַנְוֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ; בַּקְּשׁוּ-צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה--אוּלַי תִּסָּתְרוּ, בְּיוֹם אַף-יְהוָה. ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה; אַשְׁדּוֹד, בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ, וְעֶקְרוֹן, תֵּעָקֵר. {ס} ה הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר-יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ, מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם, נְוֺת כְּרֹת רֹעִים--וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל, לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה--עֲלֵיהֶם יִרְעוּן: בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן, בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן--כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְשָׁב שבותם שְׁבִיתָם. ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב, וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן--אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת-עַמִּי, וַיַּגְדִּילוּ עַל-גְּבוּלָם. ט לָכֵן חַי-אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי-מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה-מֶלַח וּשְׁמָמָה, עַד-עוֹלָם; שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם. י זֹאת לָהֶם, תַּחַת גְּאוֹנָם: כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ, עַל-עַם יְהוָה צְבָאוֹת. יא נוֹרָא יְהוָה, עֲלֵיהֶם, כִּי רָזָה, אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם. יב גַּם-אַתֶּם כּוּשִׁים, חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה. יג וְיֵט יָדוֹ עַל-צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת-אַשּׁוּר; וְיָשֵׂם אֶת-נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר. יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל-חַיְתוֹ-גוֹי--גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ; קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה, עֵרָה. טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ, אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה--כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ, יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ. {פ}