תנ"ך -
צפניה - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א הִתְקוֹשְׁשׁוּ, וָקוֹשּׁוּ--הַגּוֹי, לֹא נִכְסָף. ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק, כְּמֹץ עָבַר יוֹם; בְּטֶרֶם לֹא־יָבוֹא עֲלֵיכֶם, חֲרוֹן אַף־יְהוָה--בְּטֶרֶם לֹא־יָבוֹא עֲלֵיכֶם, יוֹם אַף־יְהוָה. ג בַּקְּשׁוּ אֶת־יְהוָה כָּל־עַנְוֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ; בַּקְּשׁוּ־צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה--אוּלַי תִּסָּתְרוּ, בְּיוֹם אַף־יְהוָה. ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה; אַשְׁדּוֹד, בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ, וְעֶקְרוֹן, תֵּעָקֵר. {ס} ה הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר־יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ, מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם, נְוֺת כְּרֹת רֹעִים--וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל, לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה--עֲלֵיהֶם יִרְעוּן: בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן, בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן--כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְשָׁב שבותם שְׁבִיתָם. ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב, וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן--אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת־עַמִּי, וַיַּגְדִּילוּ עַל־גְּבוּלָם. ט לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי־מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה־מֶלַח וּשְׁמָמָה, עַד־עוֹלָם; שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם. י זֹאת לָהֶם, תַּחַת גְּאוֹנָם: כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ, עַל־עַם יְהוָה צְבָאוֹת. יא נוֹרָא יְהוָה, עֲלֵיהֶם, כִּי רָזָה, אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם. יב גַּם־אַתֶּם כּוּשִׁים, חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה. יג וְיֵט יָדוֹ עַל־צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר; וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר. יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל־חַיְתוֹ־גוֹי--גַּם־קָאַת גַּם־קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ; קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה, עֵרָה. טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ, אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה--כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ, יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ. {פ}