תנ"ך -
עמוס - הכול פרק ה
האזנה לפרק זה
א שִׁמְעוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ב נָפְלָה לֹא־תוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; נִטְּשָׁה עַל־אַדְמָתָהּ, אֵין מְקִימָהּ.
ג כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה; וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל: דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ.
ה וְאַל־תִּדְרְשׁוּ, בֵּית־אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ, וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ: כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה, וּבֵית־אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן.
ו דִּרְשׁוּ אֶת־יְהוָה, וִחְיוּ: פֶּן־יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף, וְאָכְלָה וְאֵין־מְכַבֶּה לְבֵית־אֵל.
ז הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, לָאָרֶץ הִנִּיחוּ.
ח עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי־הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ--יְהוָה שְׁמוֹ.
ט הַמַּבְלִיג שֹׁד, עַל־עָז; וְשֹׁד, עַל־מִבְצָר יָבוֹא.
י שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר, מוֹכִיחַ; וְדֹבֵר תָּמִים, יְתָעֵבוּ.
יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל־דָּל, וּמַשְׂאַת־בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ--בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם, וְלֹא־תֵשְׁבוּ בָם; כַּרְמֵי־חֶמֶד נְטַעְתֶּם, וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם.
יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם, וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם; צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר, וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ.
יג לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא--יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה, הִיא.
יד דִּרְשׁוּ־טוֹב וְאַל־רָע, לְמַעַן תִּחְיוּ; וִיהִי־כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת, אִתְּכֶם--כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם.
טו שִׂנְאוּ־רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט; אוּלַי, יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת--שְׁאֵרִית יוֹסֵף. {ס}
טז לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֲדֹנָי, בְּכָל־רְחֹבוֹת מִסְפֵּד, וּבְכָל־חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ־הוֹ; וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל־אֵבֶל, וּמִסְפֵּד אֶל־יוֹדְעֵי נֶהִי.
יז וּבְכָל־כְּרָמִים, מִסְפֵּד: כִּי־אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ, אָמַר יְהוָה. {פ}
יח הוֹי הַמִּתְאַוִּים, אֶת־יוֹם יְהוָה: לָמָּה־זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר.
יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת--וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ.
כ הֲלֹא־חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה, וְלֹא־אוֹר; וְאָפֵל, וְלֹא־נֹגַהּ לוֹ.
כא שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי, חַגֵּיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.
כב כִּי אִם־תַּעֲלוּ־לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם, לֹא אֶרְצֶה; וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם, לֹא אַבִּיט.
כג הָסֵר מֵעָלַי, הֲמוֹן שִׁרֶיךָ; וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ, לֹא אֶשְׁמָע.
כד וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן.
כה הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל.
כו וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם--כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם.
כז וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם, מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק: אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת, שְׁמוֹ. {פ}