תנ"ך -
הושע - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם, לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם, בְּנֵי אֵל־חָי.
ב וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי־יְהוּדָה וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, יַחְדָּו, וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד, וְעָלוּ מִן־הָאָרֶץ: כִּי גָדוֹל, יוֹם יִזְרְעֶאל.
ג אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם, עַמִּי; וְלַאֲחוֹתֵיכֶם, רֻחָמָה.
ד רִיבוּ בְאִמְּכֶם, רִיבוּ--כִּי־הִיא לֹא אִשְׁתִּי, וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ; וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ, וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ.
ה פֶּן־אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה--וְהִצַּגְתִּיהָ, כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ; וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא.
ו וְאֶת־בָּנֶיהָ, לֹא אֲרַחֵם: כִּי־בְנֵי זְנוּנִים, הֵמָּה.
ז כִּי זָנְתָה אִמָּם, הֹבִישָׁה הוֹרָתָם: כִּי אָמְרָה, אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי, צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי.
ח לָכֵן הִנְנִי־שָׂךְ אֶת־דַּרְכֵּךְ, בַּסִּירִים; וְגָדַרְתִּי אֶת־גְּדֵרָהּ, וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא.
ט וְרִדְּפָה אֶת־מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא־תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה, אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל־אִישִׁי הָרִאשׁוֹן--כִּי טוֹב לִי אָז, מֵעָתָּה.
י וְהִיא, לֹא יָדְעָה, כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ, הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר; וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב, עָשׂוּ לַבָּעַל.
יא לָכֵן אָשׁוּב--וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ; וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, לְכַסּוֹת אֶת־עֶרְוָתָהּ.
יב וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת־נַבְלֻתָהּ, לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאִישׁ, לֹא־יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי.
יג וְהִשְׁבַּתִּי, כָּל־מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ--וְכֹל, מוֹעֲדָהּ.
יד וַהֲשִׁמֹּתִי, גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ, אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי, אֲשֶׁר נָתְנוּ־לִי מְאַהֲבָי; וְשַׂמְתִּים לְיַעַר, וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה.
טו וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ, אֶת־יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם, וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאֹתִי שָׁכְחָה, נְאֻם־יְהוָה. {ס}
טז לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל־לִבָּהּ.
יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָיִם.
יח וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא־תִקְרְאִי־לִי עוֹד, בַּעְלִי.
יט וַהֲסִרֹתִי אֶת־שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא־יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם.
כ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן־הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח.
כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת־יְהוָה. {פ}
כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶעֱנֶה נְאֻם־יְהוָה--אֶעֱנֶה, אֶת־הַשָּׁמָיִם; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת־הָאָרֶץ.
כד וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת־הַדָּגָן וְאֶת־הַתִּירוֹשׁ וְאֶת־הַיִּצְהָר; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת־יִזְרְעֶאל.
כה וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת־לֹא רֻחָמָה; וְאָמַרְתִּי לְלֹא־עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי. {פ}