תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק מז
האזנה לפרק זה
א וַיְשִׁבֵנִי, אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת, וְהִנֵּה־מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה, כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים; וְהַמַּיִם יֹרְדִים, מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, מִנֶּגֶב, לַמִּזְבֵּחַ.
ב וַיּוֹצִאֵנִי, דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה, וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ, אֶל־שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים; וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים, מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית.
ג בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים, וְקָו בְּיָדוֹ; וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם.
ד וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם; וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם.
ה וַיָּמָד אֶלֶף--נַחַל, אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר: כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ, נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר.
ו וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם; וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי, שְׂפַת הַנָּחַל.
ז בְּשׁוּבֵנִי--וְהִנֵּה אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל, עֵץ רַב מְאֹד: מִזֶּה, וּמִזֶּה.
ח וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה, וְיָרְדוּ, עַל־הָעֲרָבָה; וּבָאוּ הַיָּמָּה, אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם.
ט וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם, יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה, רַבָּה מְאֹד: כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְיֵרָפְאוּ וָחָי--כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה, הַנָּחַל.
י וְהָיָה יעמדו עָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים, מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם--מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים, יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד.
יא בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ, לְמֶלַח נִתָּנוּ.
יב וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר--כִּי מֵימָיו, מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים; והיו וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. {פ}
יג כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת־הָאָרֶץ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--יוֹסֵף, חֲבָלִים.
יד וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ, אִישׁ כְּאָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי, לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם; וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--בְּנַחֲלָה.
טו וְזֶה, גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת צָפוֹנָה מִן־הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן--לְבוֹא צְדָדָה.
טז חֲמָת בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר, הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר, אֶל־גְּבוּל חַוְרָן.
יז וְהָיָה גְבוּל מִן־הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת, פְּאַת צָפוֹן.
יח וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיַּרְדֵּן--מִגְּבוּל עַל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, תָּמֹדּוּ; וְאֵת, פְּאַת קָדִימָה.
יט וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד־מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, נַחֲלָה אֶל־הַיָּם הַגָּדוֹל; וְאֵת פְּאַת־תֵּימָנָה, נֶגְבָּה.
כ וּפְאַת־יָם, הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל, עַד־נֹכַח לְבוֹא חֲמָת; זֹאת, פְּאַת־יָם.
כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כב וְהָיָה, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר־הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה, בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט, אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתּוֹ--שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}