תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק מו
האזנה לפרק זה
א כֹּה־אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים, יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ.
ב וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל־מְזוּזַת הַשַּׁעַר, וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל־מִפְתַּן הַשַּׁעַר וְיָצָא; וְהַשַּׁעַר לֹא־יִסָּגֵר, עַד־הָעָרֶב.
ג וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם־הָאָרֶץ, פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא, בַּשַּׁבָּתוֹת, וּבֶחֳדָשִׁים--לִפְנֵי, יְהוָה.
ד וְהָעֹלָה, אֲשֶׁר־יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַיהוָה: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם--וְאַיִל תָּמִים.
ה וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה. {ס}
ו וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ, פַּר בֶּן־בָּקָר תְּמִימִם; וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל, תְּמִימִם יִהְיוּ.
ז וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל, יַעֲשֶׂה מִנְחָה, וְלַכְּבָשִׂים, כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה.
ח וּבְבוֹא, הַנָּשִׂיא--דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא, וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא.
ט וּבְבוֹא עַם־הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, בַּמּוֹעֲדִים, הַבָּא דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֺת יֵצֵא דֶּרֶךְ־שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ־שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה: לֹא יָשׁוּב, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר־בָּא בוֹ--כִּי נִכְחוֹ, יצאו יֵצֵא.
י וְהַנָּשִׂיא--בְּתוֹכָם בְּבוֹאָם יָבוֹא, וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ.
יא וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים, תִּהְיֶה הַמִּנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים, מַתַּת יָדוֹ; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה. {פ}
יב וְכִי־יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה עוֹלָה אוֹ־שְׁלָמִים, נְדָבָה לַיהוָה, וּפָתַח לוֹ אֶת־הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים, וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וְיָצָא וְסָגַר אֶת־הַשַּׁעַר, אַחֲרֵי צֵאתוֹ.
יג וְכֶבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ תָּמִים, תַּעֲשֶׂה עוֹלָה לַיּוֹם--לַיהוָה: בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
יד וּמִנְחָה תַעֲשֶׂה עָלָיו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, שִׁשִּׁית הָאֵיפָה, וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין, לָרֹס אֶת־הַסֹּלֶת: מִנְחָה, לַיהוָה--חֻקּוֹת עוֹלָם, תָּמִיד.
טו ועשו יַעֲשׂוּ אֶת־הַכֶּבֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַשֶּׁמֶן, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר: עוֹלַת, תָּמִיד. {ס}
טז כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי־יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו--נַחֲלָתוֹ הִיא, לְבָנָיו תִּהְיֶה: אֲחֻזָּתָם הִיא, בְּנַחֲלָה. {ס}
יז וְכִי־יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ, לְאַחַד מֵעֲבָדָיו--וְהָיְתָה לּוֹ עַד־שְׁנַת הַדְּרוֹר, וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא; אַךְ, נַחֲלָתוֹ--בָּנָיו, לָהֶם תִּהְיֶה.
יח וְלֹא־יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם, לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם--מֵאֲחֻזָּתוֹ, יַנְחִל אֶת־בָּנָיו: לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יָפֻצוּ עַמִּי, אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ.
יט וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא, אֲשֶׁר עַל־כֶּתֶף הַשַּׁעַר, אֶל־הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֶל־הַכֹּהֲנִים, הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה; וְהִנֵּה־שָׁם מָקוֹם, בירכתם בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה.
כ וַיֹּאמֶר אֵלַי--זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם הַכֹּהֲנִים, אֶת־הָאָשָׁם וְאֶת־הַחַטָּאת: אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת־הַמִּנְחָה, לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה לְקַדֵּשׁ אֶת־הָעָם.
כא וַיּוֹצִיאֵנִי, אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וַיַּעֲבִרֵנִי, אֶל־אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר; וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר.
כב בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר, חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת--אַרְבָּעִים אֹרֶךְ, וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב: מִדָּה אַחַת, לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת.
כג וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב, לְאַרְבַּעְתָּם; וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי, מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב.
כד וַיֹּאמֶר, אֵלָי: אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת־זֶבַח הָעָם.