תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק כט
האזנה לפרק זה
א בַּשָּׁנָה, הָעֲשִׂרִית, בָּעֲשִׂרִי, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--הָיָה דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם--שִׂים פָּנֶיךָ, עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וְהִנָּבֵא עָלָיו, וְעַל־מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.
ג דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.
ד וְנָתַתִּי חחיים חַחִים בִּלְחָיֶיךָ, וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת־יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ; וְהַעֲלִיתִיךָ, מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ, וְאֵת כָּל־דְּגַת יְאֹרֶיךָ, בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק.
ה וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה, אוֹתְךָ וְאֵת כָּל־דְּגַת יְאֹרֶיךָ, עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל, לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ--לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה.
ו וְיָדְעוּ כָּל־יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
ז בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך בַכַּף תֵּרוֹץ, וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל־כָּתֵף; וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר, וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל־מָתְנָיִם. {ס}
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ, חָרֶב; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ, אָדָם וּבְהֵמָה.
ט וְהָיְתָה אֶרֶץ־מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה: יַעַן אָמַר יְאֹר לִי, וַאֲנִי עָשִׂיתִי.
י לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ, וְאֶל־יְאֹרֶיךָ; וְנָתַתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, וְעַד־גְּבוּל כּוּשׁ.
יא לֹא תַעֲבָר־בָּהּ רֶגֶל אָדָם, וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר־בָּהּ; וְלֹא תֵשֵׁב, אַרְבָּעִים שָׁנָה.
יב וְנָתַתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת, וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה, אַרְבָּעִים, שָׁנָה; וַהֲפִצֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת. {ס}
יג כִּי כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֲקַבֵּץ אֶת־מִצְרַיִם, מִן־הָעַמִּים, אֲשֶׁר־נָפֹצוּ שָׁמָּה.
יד וְשַׁבְתִּי, אֶת־שְׁבוּת מִצְרַיִם, וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס, עַל־אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם, מַמְלָכָה שְׁפָלָה.
טו מִן־הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה, וְלֹא־תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל־הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים--לְבִלְתִּי, רְדוֹת בַּגּוֹיִם.
טז וְלֹא יִהְיֶה־עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֺן, בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם; וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יז וַיְהִי, בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יח בֶּן־אָדָם, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת־חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל־צֹר--כָּל־רֹאשׁ מֻקְרָח, וְכָל־כָּתֵף מְרוּטָה; וְשָׂכָר לֹא־הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ, מִצֹּר, עַל־הָעֲבֹדָה, אֲשֶׁר־עָבַד עָלֶיהָ. {ס}
יט לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל, אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ, וּבָזַז בִּזָּהּ, וְהָיְתָה שָׂכָר, לְחֵילוֹ.
כ פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר־עָבַד בָּהּ, נָתַתִּי לוֹ אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כא בַּיּוֹם הַהוּא, אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן־פֶּה, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ, כִּי־אֲנִי יְהוָה. {פ}