תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק כד
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם, כתוב- כְּתָב- לְךָ אֶת־שֵׁם הַיּוֹם--אֶת־עֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה: סָמַךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־יְרוּשָׁלִַם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
ג וּמְשֹׁל אֶל־בֵּית־הַמֶּרִי, מָשָׁל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת, וְגַם־יְצֹק בּוֹ מָיִם.
ד אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל־נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף; מִבְחַר עֲצָמִים, מַלֵּא.
ה מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ, וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ; רַתַּח רְתָחֶיהָ, גַּם־בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ. {ס}
ו לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אוֹי עִיר הַדָּמִים--סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ, וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה; לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ, לֹא־נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל.
ז כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה, עַל־צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ; לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל־הָאָרֶץ, לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר.
ח לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם, נָתַתִּי אֶת־דָּמָהּ עַל־צְחִיחַ סָלַע--לְבִלְתִּי, הִכָּסוֹת. {פ}
ט לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אוֹי, עִיר הַדָּמִים; גַּם־אֲנִי, אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה.
י הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר; וְהַרְקַח, הַמֶּרְקָחָה, וְהָעֲצָמוֹת, יֵחָרוּ.
יא וְהַעֲמִידֶהָ עַל־גֶּחָלֶיהָ, רֵקָה: לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ, וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ--תִּתֻּם, חֶלְאָתָהּ.
יב תְּאֻנִים, הֶלְאָת, וְלֹא־תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ, בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ.
יג בְּטֻמְאָתֵךְ, זִמָּה: יַעַן טִהַרְתִּיךְ, וְלֹא טָהַרְתְּ--מִטֻּמְאָתֵךְ לֹא תִטְהֲרִי־עוֹד, עַד־הֲנִיחִי אֶת־חֲמָתִי בָּךְ.
יד אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי, לֹא־אֶפְרַע וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם: כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
טו וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
טז בֶּן־אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה, וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ.
יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא־תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל־שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
יח וָאֲדַבֵּר אֶל־הָעָם בַּבֹּקֶר, וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב; וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי.
יט וַיֹּאמְרוּ אֵלַי, הָעָם: הֲלֹא־תַגִּיד לָנוּ מָה־אֵלֶּה לָּנוּ, כִּי אַתָּה עֹשֶׂה.
כ וָאֹמַר, אֲלֵיהֶם: דְּבַר־יְהוָה--הָיָה אֵלַי, לֵאמֹר.
כא אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם; וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.
כב וַעֲשִׂיתֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עַל־שָׂפָם לֹא תַעְטוּ, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ.
כג וּפְאֵרֵכֶם עַל־רָאשֵׁיכֶם, וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם--לֹא תִסְפְּדוּ, וְלֹא תִבְכּוּ; וּנְמַקֹּתֶם, בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם, וּנְהַמְתֶּם, אִישׁ אֶל־אָחִיו.
כד וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת, כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה תַּעֲשׂוּ: בְּבוֹאָהּ--וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. {ס}
כה וְאַתָּה בֶן־אָדָם--הֲלוֹא בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת־מָעוּזָּם, מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם: אֶת־מַחְמַד עֵינֵיהֶם וְאֶת־מַשָּׂא נַפְשָׁם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם.
כו בַּיּוֹם הַהוּא, יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ, לְהַשְׁמָעוּת, אָזְנָיִם.
כז בַּיּוֹם הַהוּא, יִפָּתַח פִּיךָ אֶת־הַפָּלִיט, וּתְדַבֵּר, וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד; וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה. {פ}