תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק כא
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה, וְהַטֵּף, אֶל־דָּרוֹם; וְהִנָּבֵא אֶל־יַעַר הַשָּׂדֶה, נֶגֶב.
ג וְאָמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב, שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה: כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מַצִּית־בְּךָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כָל־עֵץ־לַח וְכָל־עֵץ יָבֵשׁ לֹא־תִכְבֶּה, לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת, וְנִצְרְבוּ־בָהּ כָּל־פָּנִים, מִנֶּגֶב צָפוֹנָה.
ד וְרָאוּ, כָּל־בָּשָׂר, כִּי אֲנִי יְהוָה, בִּעַרְתִּיהָ: לֹא, תִּכְבֶּה.
ה וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה; הֵמָּה אֹמְרִים לִי, הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא. {פ}
ו וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ז בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־יְרוּשָׁלִַם, וְהַטֵּף, אֶל־מִקְדָּשִׁים; וְהִנָּבֵא, אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
ח וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי אֵלַיִךְ, וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ, צַדִּיק וְרָשָׁע.
ט יַעַן אֲשֶׁר־הִכְרַתִּי מִמֵּךְ, צַדִּיק וְרָשָׁע; לָכֵן תֵּצֵא חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ, אֶל־כָּל־בָּשָׂר--מִנֶּגֶב צָפוֹן.
י וְיָדְעוּ, כָּל־בָּשָׂר, כִּי אֲנִי יְהוָה, הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ: לֹא תָשׁוּב, עוֹד. {ס}
יא וְאַתָּה בֶן־אָדָם, הֵאָנַח; בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת, תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם.
יב וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, עַל־מָה אַתָּה נֶאֱנָח; וְאָמַרְתָּ אֶל־שְׁמוּעָה כִי־בָאָה וְנָמֵס כָּל־לֵב וְרָפוּ כָל־יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל־רוּחַ, וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם--הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יג וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יד בֶּן־אָדָם--הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי: אֱמֹר, חֶרֶב חֶרֶב הוּחַדָּה וְגַם־מְרוּטָה.
טו לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה, לְמַעַן־הֱיֵה־לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה; אוֹ נָשִׂישׂ, שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל־עֵץ.
טז וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה, לִתְפֹּשׂ בַּכָּף; הִיא־הוּחַדָּה חֶרֶב וְהִיא מֹרָטָּה, לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד־הוֹרֵג.
יז זְעַק וְהֵילֵל, בֶּן־אָדָם--כִּי־הִיא הָיְתָה בְעַמִּי, הִיא בְּכָל־נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל; מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב הָיוּ אֶת־עַמִּי, לָכֵן סְפֹק אֶל־יָרֵךְ.
יח כִּי בֹחַן--וּמָה, אִם־גַּם־שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה: נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יט וְאַתָּה בֶן־אָדָם--הִנָּבֵא, וְהַךְ כַּף אֶל־כָּף; וְתִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה, חֶרֶב חֲלָלִים--הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל, הַחֹדֶרֶת לָהֶם.
כ לְמַעַן לָמוּג לֵב, וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים--עַל כָּל־שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת־חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח.
כא הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי, הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה, פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת.
כב וְגַם־אֲנִי, אַכֶּה כַפִּי אֶל־כַּפִּי, וַהֲנִיחֹתִי, חֲמָתִי: אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי. {פ}
כג וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
כד וְאַתָּה בֶן־אָדָם שִׂים־לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים, לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל--מֵאֶרֶץ אֶחָד, יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם; וְיָד בָּרֵא, בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ־עִיר בָּרֵא.
כה דֶּרֶךְ תָּשִׂים--לָבוֹא חֶרֶב, אֵת רַבַּת בְּנֵי־עַמּוֹן; וְאֶת־יְהוּדָה בִירוּשָׁלִַם, בְּצוּרָה.
כו כִּי־עָמַד מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־אֵם הַדֶּרֶךְ, בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים--לִקְסָם־קָסֶם: קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים, רָאָה בַּכָּבֵד.
כז בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם, לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח, לְהָרִים קוֹל, בִּתְרוּעָה--לָשׂוּם כָּרִים עַל־שְׁעָרִים, לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק.
כח וְהָיָה לָהֶם כקסום- כִּקְסָם- שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם, שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם; וְהוּא־מַזְכִּיר עָוֺן, לְהִתָּפֵשׂ. {ס}
כט לָכֵן, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֺנְכֶם, בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילוֹתֵיכֶם--יַעַן, הִזָּכֶרְכֶם, בַּכַּף, תִּתָּפֵשׂוּ. {פ}
ל וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר־בָּא יוֹמוֹ, בְּעֵת עֲוֺן קֵץ. {ס}
לא כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת, וְהָרִים הָעֲטָרָה; זֹאת לֹא־זֹאת--הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ, וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל.
לב עַוָּה עַוָּה, עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה; גַּם־זֹאת לֹא הָיָה, עַד־בֹּא אֲשֶׁר־לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו. {פ}
לג וְאַתָּה בֶן־אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל־חֶרְפָּתָם; וְאָמַרְתָּ, חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה, לְהָכִיל, לְמַעַן בָּרָק.
לד בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא, בִּקְסָם־לָךְ כָּזָב--לָתֵת אוֹתָךְ, אֶל־צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, אֲשֶׁר־בָּא יוֹמָם, בְּעֵת עֲוֺן קֵץ.
לה הָשַׁב, אֶל־תַּעְרָהּ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־נִבְרֵאת בְּאֶרֶץ מְכֻרוֹתַיִךְ, אֶשְׁפֹּט אֹתָךְ.
לו וְשָׁפַכְתִּי עָלַיִךְ זַעְמִי, בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ; וּנְתַתִּיךְ, בְּיַד אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים, חָרָשֵׁי, מַשְׁחִית.
לז לָאֵשׁ תִּהְיֶה לְאָכְלָה, דָּמֵךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָאָרֶץ; לֹא תִזָּכֵרִי, כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}