תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק יד
האזנה לפרק זה
א וַיָּבוֹא אֵלַי אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּשְׁבוּ, לְפָנָי. {פ}
ב וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ג בֶּן־אָדָם, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל־לִבָּם, וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנָם, נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם: הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ, לָהֶם. {ס}
ד לָכֵן דַּבֵּר־אוֹתָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת־גִּלּוּלָיו אֶל־לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, וּבָא, אֶל־הַנָּבִיא: אֲנִי יְהוָה, נַעֲנֵיתִי לוֹ בה בָא--בְּרֹב גִּלּוּלָיו.
ה לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת־בֵּית־יִשְׂרָאֵל, בְּלִבָּם, אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי, בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם. {ס}
ו לָכֵן אֱמֹר אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ, מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם; וּמֵעַל כָּל־תּוֹעֲבֹתֵיכֶם, הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם.
ז כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר־יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל־לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו; וּבָא אֶל־הַנָּבִיא, לִדְרָשׁ־לוֹ בִי--אֲנִי יְהוָה, נַעֲנֶה־לּוֹ בִּי.
ח וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים, וְהִכְרַתִּיו, מִתּוֹךְ עַמִּי; וִידַעְתֶּם, כִּי־אֲנִי יְהוָה. {ס}
ט וְהַנָּבִיא כִי־יְפֻתֶּה, וְדִבֶּר דָּבָר--אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי, אֵת הַנָּבִיא הַהוּא; וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי, עָלָיו, וְהִשְׁמַדְתִּיו, מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
י וְנָשְׂאוּ, עֲוֺנָם: כַּעֲוֺן, הַדֹּרֵשׁ--כַּעֲוֺן הַנָּבִיא, יִהְיֶה.
יא לְמַעַן לֹא־יִתְעוּ עוֹד בֵּית־יִשְׂרָאֵל, מֵאַחֲרַי, וְלֹא־יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּכָל־פִּשְׁעֵיהֶם; וְהָיוּ־לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יב וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יג בֶּן־אָדָם, אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא־לִי לִמְעָל־מַעַל, וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ, וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה־לָחֶם; וְהִשְׁלַחְתִּי־בָהּ רָעָב, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.
יד וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּתוֹכָהּ--נֹחַ, דנאל דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב: הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
טו לוּ־חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ, וְשִׁכְּלָתָּה; וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר, מִפְּנֵי הַחַיָּה.
טז שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּתוֹכָהּ--חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־בָּנִים וְאִם־בָּנוֹת יַצִּילוּ: הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ, וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
יז אוֹ חֶרֶב אָבִיא, עַל־הָאָרֶץ הַהִיא; וְאָמַרְתִּי, חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה, אָדָם וּבְהֵמָה.
יח וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּתוֹכָהּ--חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת: כִּי הֵם לְבַדָּם, יִנָּצֵלוּ.
יט אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח, אֶל־הָאָרֶץ הַהִיא; וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם, לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.
כ וְנֹחַ דנאל דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב, בְּתוֹכָהּ--חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־בֵּן אִם־בַּת יַצִּילוּ: הֵמָּה בְצִדְקָתָם, יַצִּילוּ נַפְשָׁם. {פ}
כא כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אַף כִּי־אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי, אֶל־יְרוּשָׁלִָם--לְהַכְרִית מִמֶּנָּה, אָדָם וּבְהֵמָה.
כב וְהִנֵּה נוֹתְרָה־בָּהּ פְּלֵטָה, הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת--הִנָּם יוֹצְאִים אֲלֵיכֶם, וּרְאִיתֶם אֶת־דַּרְכָּם וְאֶת־עֲלִילוֹתָם; וְנִחַמְתֶּם, עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל־יְרוּשָׁלִַם--אֵת כָּל־אֲשֶׁר הֵבֵאתִי, עָלֶיהָ.
כג וְנִחֲמוּ אֶתְכֶם, כִּי־תִרְאוּ אֶת־דַּרְכָּם וְאֶת־עֲלִילוֹתָם; וִידַעְתֶּם, כִּי לֹא חִנָּם עָשִׂיתִי אֵת כָּל־אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בָהּ--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}