תנ"ך - יחזקאל - הכול פרק ד  
האזנה לפרק זה


יחזקאל פרק ד

א וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ לְבֵנָה, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ; וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר, אֶת־יְרוּשָׁלִָם.  ב וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר, וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק, וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ, סֹלְלָה; וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים־עָלֶיהָ כָּרִים, סָבִיב.  ג וְאַתָּה קַח־לְךָ, מַחֲבַת בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל, בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר; וַהֲכִינֹתָה אֶת־פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ וְהָיְתָה בַמָּצוֹר, וְצַרְתָּ עָלֶיהָ--אוֹת הִיא, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.  {פ}
ד וְאַתָּה שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת־עֲוֺן בֵּית־יִשְׂרָאֵל עָלָיו:  מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו, תִּשָּׂא אֶת־עֲוֺנָם.  ה וַאֲנִי, נָתַתִּי לְךָ אֶת־שְׁנֵי עֲוֺנָם, לְמִסְפַּר יָמִים, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם; וְנָשָׂאתָ, עֲוֺן בֵּית־יִשְׂרָאֵל.  ו וְכִלִּיתָ אֶת־אֵלֶּה, וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ הימיני הַיְמָנִי שֵׁנִית, וְנָשָׂאתָ, אֶת־עֲוֺן בֵּית־יְהוּדָה--אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ.  ז וְאֶל־מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ, וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה; וְנִבֵּאתָ, עָלֶיהָ.  ח וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ, עֲבוֹתִים; וְלֹא־תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל־צִדֶּךָ, עַד־כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ.  ט וְאַתָּה קַח־לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים, וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד, וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ, לְלָחֶם:  מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתָּה שׁוֹכֵב עַל־צִדְּךָ, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם--תֹּאכְלֶנּוּ.  י וּמַאֲכָלְךָ, אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ--בְּמִשְׁקוֹל, עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם:  מֵעֵת עַד־עֵת, תֹּאכְלֶנּוּ.  יא וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה, שִׁשִּׁית הַהִין:  מֵעֵת עַד־עֵת, תִּשְׁתֶּה.  יב וְעֻגַת שְׂעֹרִים, תֹּאכְלֶנָּה; וְהִיא, בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם--תְּעֻגֶנָה, לְעֵינֵיהֶם.  {ס}  יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־לַחְמָם טָמֵא, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם.  יד וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה נַפְשִׁי, לֹא מְטֻמָּאָה; וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא־אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד־עַתָּה, וְלֹא־בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל.  {ס}  טו וַיֹּאמֶר אֵלַי--רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת־צפועי צְפִיעֵי הַבָּקָר, תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם; וְעָשִׂיתָ אֶת־לַחְמְךָ, עֲלֵיהֶם.  {ס}  טז וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה־לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם, וְאָכְלוּ־לֶחֶם בְּמִשְׁקָל, וּבִדְאָגָה; וּמַיִם, בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ.  יז לְמַעַן יַחְסְרוּ, לֶחֶם וָמָיִם; וְנָשַׁמּוּ אִישׁ וְאָחִיו, וְנָמַקּוּ בַּעֲוֺנָם.  {פ}


תנ"ך - יחזקאל - הכול פרק ד