תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק לט
האזנה לפרק זה
א בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילוֹ אֶל־יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ, עָלֶיהָ. ב בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, הָבְקְעָה, הָעִיר. ג וַיָּבֹאוּ, כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל, וַיֵּשְׁבוּ, בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ--נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר־נְבוּ שַׂר־סְכִים רַב־סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב־מָג, וְכָל־שְׁאֵרִית, שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל. ד וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן־הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ, בְּשַׁעַר, בֵּין הַחֹמֹתָיִם; וַיֵּצֵא, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. ה וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל רִבְלָתָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ, מִשְׁפָּטִים. ו וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ, בְּרִבְלָה--לְעֵינָיו; וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה, שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. ז וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ, עִוֵּר; וַיַּאַסְרֵהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, לָבִיא אֹתוֹ, בָּבֶלָה. ח וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּית הָעָם, שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ; וְאֶת־חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם, נָתָצוּ. ט וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו, וְאֵת יֶתֶר הָעָם, הַנִּשְׁאָרִים--הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, בָּבֶל. י וּמִן־הָעָם הַדַּלִּים, אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם מְאוּמָה, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים, בַּיּוֹם הַהוּא. יא וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל, עַל־יִרְמְיָהוּ, בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, לֵאמֹר. יב קָחֶנּוּ, וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו, וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה רָּע: כִּי, אם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ--כֵּן, עֲשֵׂה עִמּוֹ. יג וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב־סָרִיס, וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, רַב־מָג--וְכֹל, רַבֵּי מֶלֶךְ־בָּבֶל. יד וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן, לְהוֹצִאֵהוּ, אֶל־הַבָּיִת; וַיֵּשֶׁב, בְּתוֹךְ הָעָם. {ס} טו וְאֶל־יִרְמְיָהוּ, הָיָה דְבַר־יְהוָה, בִּהְיֹתוֹ עָצוּר, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר. טז הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר, כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִי אֶת־דְּבָרַי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה, וְלֹא לְטוֹבָה; וְהָיוּ לְפָנֶיךָ, בַּיּוֹם הַהוּא. יז וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם־הַהוּא, נְאֻם־יְהוָה; וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר־אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. יח כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ, וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל; וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, כִּי־בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם־יְהוָה. {פ}