תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק לט
האזנה לפרק זה
א בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ אֶל-יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ, עָלֶיהָ. ב בְּעַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, הָבְקְעָה, הָעִיר. ג וַיָּבֹאוּ, כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל, וַיֵּשְׁבוּ, בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ--נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר-נְבוּ שַׂר-סְכִים רַב-סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב-מָג, וְכָל-שְׁאֵרִית, שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל. ד וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן-הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ, בְּשַׁעַר, בֵּין הַחֹמֹתָיִם; וַיֵּצֵא, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. ה וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל-נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל רִבְלָתָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ, מִשְׁפָּטִים. ו וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת-בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ, בְּרִבְלָה--לְעֵינָיו; וְאֵת כָּל-חֹרֵי יְהוּדָה, שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. ז וְאֶת-עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ, עִוֵּר; וַיַּאַסְרֵהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, לָבִיא אֹתוֹ, בָּבֶלָה. ח וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-בֵּית הָעָם, שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ; וְאֶת-חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם, נָתָצוּ. ט וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת-הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו, וְאֵת יֶתֶר הָעָם, הַנִּשְׁאָרִים--הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, בָּבֶל. י וּמִן-הָעָם הַדַּלִּים, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם מְאוּמָה, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים, בַּיּוֹם הַהוּא. יא וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, עַל-יִרְמְיָהוּ, בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, לֵאמֹר. יב קָחֶנּוּ, וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה רָּע: כִּי, אם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ--כֵּן, עֲשֵׂה עִמּוֹ. יג וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב-סָרִיס, וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, רַב-מָג--וְכֹל, רַבֵּי מֶלֶךְ-בָּבֶל. יד וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן, לְהוֹצִאֵהוּ, אֶל-הַבָּיִת; וַיֵּשֶׁב, בְּתוֹךְ הָעָם. {ס} טו וְאֶל-יִרְמְיָהוּ, הָיָה דְבַר-יְהוָה, בִּהְיֹתוֹ עָצוּר, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר. טז הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר, כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִי אֶת-דְּבָרַי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה, וְלֹא לְטוֹבָה; וְהָיוּ לְפָנֶיךָ, בַּיּוֹם הַהוּא. יז וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם-הַהוּא, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. יח כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ, וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל; וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, כִּי-בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם-יְהוָה. {פ}