תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק לה
האזנה לפרק זה
א הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה, בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֵאמֹר.
ב הָלוֹךְ, אֶל־בֵּית הָרֵכָבִים, וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם, וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל־אַחַת הַלְּשָׁכוֹת; וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם, יָיִן.
ג וָאֶקַּח אֶת־יַאֲזַנְיָה בֶן־יִרְמְיָהוּ, בֶּן־חֲבַצִּנְיָה, וְאֶת־אֶחָיו, וְאֶת־כָּל־בָּנָיו--וְאֵת, כָּל־בֵּית הָרֵכָבִים.
ד וָאָבִא אֹתָם, בֵּית יְהוָה, אֶל־לִשְׁכַּת בְּנֵי חָנָן בֶּן־יִגְדַּלְיָהוּ, אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֲשֶׁר־אֵצֶל, לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־שַׁלֻּם, שֹׁמֵר הַסַּף.
ה וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית־הָרֵכָבִים, גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן--וְכֹסוֹת; וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, שְׁתוּ־יָיִן.
ו וַיֹּאמְרוּ, לֹא נִשְׁתֶּה־יָּיִן: כִּי יוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ, צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר, לֹא תִשְׁתּוּ־יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם, עַד־עוֹלָם.
ז וּבַיִת לֹא־תִבְנוּ, וְזֶרַע לֹא־תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא־תִטָּעוּ, וְלֹא יִהְיֶה, לָכֶם: כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ, כָּל־יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם.
ח וַנִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ, לְכֹל, אֲשֶׁר צִוָּנוּ: לְבִלְתִּי שְׁתוֹת־יַיִן, כָּל־יָמֵינוּ--אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ, בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ.
ט וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים, לְשִׁבְתֵּנוּ; וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע, לֹא יִהְיֶה־לָּנוּ.
י וַנֵּשֶׁב, בָּאֳהָלִים; וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ.
יא וַיְהִי, בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־הָאָרֶץ, וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלִַם, מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם; וַנֵּשֶׁב, בִּירוּשָׁלִָם. {פ}
יב וַיְהִי, דְּבַר־יְהוָה, אֶל־יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר.
יג כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל־דְּבָרַי, נְאֻם־יְהוָה.
יד הוּקַם אֶת־דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת־יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי שָׁמְעוּ, אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם; וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, אֵלָי.
טו וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר שֻׁבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם, וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם; וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי.
טז כִּי הֵקִימוּ, בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב, אֶת־מִצְוַת אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר צִוָּם; וְהָעָם הַזֶּה, לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי.
יז לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא אֶל־יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם: יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ, וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ.
יח וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ, כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם, עַל־מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם; וַתִּשְׁמְרוּ, אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו, וַתַּעֲשׂוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה אֶתְכֶם.
יט לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת--אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי--כָּל־הַיָּמִים. {פ}