תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ז
האזנה לפרק זה
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.
ב עֲמֹד, בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה, וְקָרָאתָ שָּׁם, אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה; וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה, כָּל־יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת, לַיהוָה. {ס}
ג כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם, וּמַעַלְלֵיכֶם; וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
ד אַל־תִּבְטְחוּ לָכֶם, אֶל־דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה, הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה.
ה כִּי אִם־הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ, אֶת־דַּרְכֵיכֶם וְאֶת־מַעַלְלֵיכֶם: אִם־עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ.
ו גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה, לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי, אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ, לְרַע לָכֶם.
ז וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם: לְמִן־עוֹלָם, וְעַד־עוֹלָם.
ח הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם, עַל־דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר--לְבִלְתִּי, הוֹעִיל.
ט הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל; וְהָלֹךְ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם.
י וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם, נִצַּלְנוּ--לְמַעַן עֲשׂוֹת, אֵת כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה.
יא הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו--בְּעֵינֵיכֶם; גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי, נְאֻם־יְהוָה.
יב כִּי לְכוּ־נָא, אֶל־מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ, אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ, אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לוֹ, מִפְּנֵי, רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
יג וְעַתָּה, יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת־כָּל־הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה--נְאֻם־יְהוָה; וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם, וְלֹא עֲנִיתֶם.
יד וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו, אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ, וְלַמָּקוֹם, אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם--כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, לְשִׁלוֹ.
טו וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם, מֵעַל פָּנָי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶם, אֵת כָּל־זֶרַע אֶפְרָיִם. {פ}
טז וְאַתָּה אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה, וְאַל־תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה--וְאַל־תִּפְגַּע־בִּי: כִּי־אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, אֹתָךְ.
יז הַאֵינְךָ רֹאֶה, מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת, יְרוּשָׁלִָם.
יח הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים, וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת־הָאֵשׁ, וְהַנָּשִׁים, לָשׁוֹת בָּצֵק: לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים--לְמַעַן, הַכְעִסֵנִי.
יט הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים, נְאֻם־יְהוָה; הֲלוֹא אֹתָם, לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם.
כ לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה, עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה, וְעַל־עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל־פְּרִי הָאֲדָמָה; וּבָעֲרָה, וְלֹא תִכְבֶּה. {פ}
כא כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל־זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר.
כב כִּי לֹא־דִבַּרְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא הוֹצִיאִי אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל־דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח.
כג כִּי אִם־אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם.
כד וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת, בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע; וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר, וְלֹא לְפָנִים.
כה לְמִן־הַיּוֹם, אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה--וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ.
כו וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם; וַיַּקְשׁוּ, אֶת־עָרְפָּם--הֵרֵעוּ, מֵאֲבוֹתָם.
כז וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ; וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲנוּכָה.
כח וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא־שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָיו, וְלֹא לָקְחוּ, מוּסָר; אָבְדָה, הָאֱמוּנָה, וְנִכְרְתָה, מִפִּיהֶם. {ס}
כט גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה: כִּי מָאַס יְהוָה, וַיִּטֹּשׁ אֶת־דּוֹר עֶבְרָתוֹ.
ל כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי, נְאֻם־יְהוָה: שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם, בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו--לְטַמְּאוֹ.
לא וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת, אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם, לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם, בָּאֵשׁ--אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי, וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי. {פ}
לב לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה, וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם, כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה; וְקָבְרוּ בְתֹפֶת, מֵאֵין מָקוֹם.
לג וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה, לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד.
לד וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה, וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה: כִּי לְחָרְבָּה, תִּהְיֶה הָאָרֶץ.