תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ד
האזנה לפרק זה
א אִם־תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה אֵלַי, תָּשׁוּב; וְאִם־תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי, וְלֹא תָנוּד.
ב וְנִשְׁבַּעְתָּ, חַי־יְהוָה, בֶּאֱמֶת, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ. {ס}
ג כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה, לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם, נִיר; וְאַל־תִּזְרְעוּ, אֶל־קֹצִים.
ד הִמֹּלוּ לַיהוָה, וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה--מִפְּנֵי, רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם.
ה הַגִּידוּ בִיהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ, וְאִמְרוּ, ותקעו תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ; קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ, הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר.
ו שְׂאוּ־נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ: כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן--וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.
ז עָלָה אַרְיֵה, מִסֻּבְּכוֹ, וּמַשְׁחִית גּוֹיִם, נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ--לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה, עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
ח עַל־זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים, סִפְדוּ וְהֵילִילוּ: כִּי לֹא־שָׁב חֲרוֹן אַף־יְהוָה, מִמֶּנּוּ. {פ}
ט וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה, יֹאבַד לֵב־הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים; וְנָשַׁמּוּ, הַכֹּהֲנִים, וְהַנְּבִאִים, יִתְמָהוּ. {ס}
י וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר, שָׁלוֹם, יִהְיֶה לָכֶם; וְנָגְעָה חֶרֶב, עַד־הַנָּפֶשׁ.
יא בָּעֵת הַהִיא, יֵאָמֵר לָעָם־הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם, רוּחַ צַח שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ בַּת־עַמִּי--לוֹא לִזְרוֹת, וְלוֹא לְהָבַר.
יב רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה, יָבוֹא לִי; עַתָּה, גַּם־אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם.
יג הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו--קַלּוּ מִנְּשָׁרִים, סוּסָיו; אוֹי לָנוּ, כִּי שֻׁדָּדְנוּ.
יד כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם, לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי: עַד־מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ, מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.
טו כִּי קוֹל מַגִּיד, מִדָּן; וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן, מֵהַר אֶפְרָיִם.
טז הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם, הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַם, נֹצְרִים בָּאִים, מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק; וַיִּתְּנוּ עַל־עָרֵי יְהוּדָה, קוֹלָם.
יז כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי, הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב: כִּי־אֹתִי מָרָתָה, נְאֻם־יְהוָה.
יח דַּרְכֵּךְ, וּמַעֲלָלַיִךְ, עָשׂוֹ אֵלֶּה, לָךְ; זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר, כִּי נָגַע עַד־לִבֵּךְ. {פ}
יט מֵעַי מֵעַי אחולה אֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי, הֹמֶה־לִּי לִבִּי--לֹא אַחֲרִשׁ: כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי, תְּרוּעַת מִלְחָמָה.
כ שֶׁבֶר עַל־שֶׁבֶר נִקְרָא, כִּי שֻׁדְּדָה כָּל־הָאָרֶץ; פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי, רֶגַע יְרִיעֹתָי.
כא עַד־מָתַי, אֶרְאֶה־נֵּס--אֶשְׁמְעָה, קוֹל שׁוֹפָר. {פ}
כב כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ--בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.
כג רָאִיתִי, אֶת־הָאָרֶץ, וְהִנֵּה־תֹהוּ, וָבֹהוּ; וְאֶל־הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אוֹרָם.
כד רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל־הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.
כה רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם; וְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, נָדָדוּ.
כו רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר; וְכָל־עָרָיו, נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה--מִפְּנֵי, חֲרוֹן אַפּוֹ. {ס}
כז כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה, שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל־הָאָרֶץ; וְכָלָה, לֹא אֶעֱשֶׂה.
כח עַל־זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל--עַל כִּי־דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי, וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא־אָשׁוּב מִמֶּנָּה.
כט מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת, בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר--בָּאוּ בֶּעָבִים, וּבַכֵּפִים עָלוּ: כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה, וְאֵין־יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ.
ל ואתי וְאַתְּ שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי, כִּי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ--לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי: מָאֲסוּ־בָךְ עֹגְבִים, נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.
לא כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי, צָרָה כְּמַבְכִּירָה--קוֹל בַּת־צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ, תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ: אוֹי־נָא לִי, כִּי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים. {פ}