תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ד
האזנה לפרק זה
א אִם-תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם-יְהוָה אֵלַי, תָּשׁוּב; וְאִם-תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי, וְלֹא תָנוּד.
ב וְנִשְׁבַּעְתָּ, חַי-יְהוָה, בֶּאֱמֶת, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ. {ס}
ג כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם, נִיר; וְאַל-תִּזְרְעוּ, אֶל-קֹצִים.
ד הִמֹּלוּ לַיהוָה, וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: פֶּן-תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה--מִפְּנֵי, רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם.
ה הַגִּידוּ בִיהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ, וְאִמְרוּ, ותקעו תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ; קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ, הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר.
ו שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ: כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן--וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.
ז עָלָה אַרְיֵה, מִסֻּבְּכוֹ, וּמַשְׁחִית גּוֹיִם, נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ--לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה, עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
ח עַל-זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים, סִפְדוּ וְהֵילִילוּ: כִּי לֹא-שָׁב חֲרוֹן אַף-יְהוָה, מִמֶּנּוּ. {פ}
ט וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, יֹאבַד לֵב-הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים; וְנָשַׁמּוּ, הַכֹּהֲנִים, וְהַנְּבִאִים, יִתְמָהוּ. {ס}
י וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר, שָׁלוֹם, יִהְיֶה לָכֶם; וְנָגְעָה חֶרֶב, עַד-הַנָּפֶשׁ.
יא בָּעֵת הַהִיא, יֵאָמֵר לָעָם-הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם, רוּחַ צַח שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ בַּת-עַמִּי--לוֹא לִזְרוֹת, וְלוֹא לְהָבַר.
יב רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה, יָבוֹא לִי; עַתָּה, גַּם-אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם.
יג הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו--קַלּוּ מִנְּשָׁרִים, סוּסָיו; אוֹי לָנוּ, כִּי שֻׁדָּדְנוּ.
יד כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם, לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי: עַד-מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ, מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.
טו כִּי קוֹל מַגִּיד, מִדָּן; וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן, מֵהַר אֶפְרָיִם.
טז הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם, הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל-יְרוּשָׁלִַם, נֹצְרִים בָּאִים, מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק; וַיִּתְּנוּ עַל-עָרֵי יְהוּדָה, קוֹלָם.
יז כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי, הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב: כִּי-אֹתִי מָרָתָה, נְאֻם-יְהוָה.
יח דַּרְכֵּךְ, וּמַעֲלָלַיִךְ, עָשׂוֹ אֵלֶּה, לָךְ; זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר, כִּי נָגַע עַד-לִבֵּךְ. {פ}
יט מֵעַי מֵעַי אחולה אֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי, הֹמֶה-לִּי לִבִּי--לֹא אַחֲרִשׁ: כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי, תְּרוּעַת מִלְחָמָה.
כ שֶׁבֶר עַל-שֶׁבֶר נִקְרָא, כִּי שֻׁדְּדָה כָּל-הָאָרֶץ; פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי, רֶגַע יְרִיעֹתָי.
כא עַד-מָתַי, אֶרְאֶה-נֵּס--אֶשְׁמְעָה, קוֹל שׁוֹפָר. {פ}
כב כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ--בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.
כג רָאִיתִי, אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה-תֹהוּ, וָבֹהוּ; וְאֶל-הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אוֹרָם.
כד רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.
כה רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם; וְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, נָדָדוּ.
כו רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר; וְכָל-עָרָיו, נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה--מִפְּנֵי, חֲרוֹן אַפּוֹ. {ס}
כז כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל-הָאָרֶץ; וְכָלָה, לֹא אֶעֱשֶׂה.
כח עַל-זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל--עַל כִּי-דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי, וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא-אָשׁוּב מִמֶּנָּה.
כט מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת, בֹּרַחַת כָּל-הָעִיר--בָּאוּ בֶּעָבִים, וּבַכֵּפִים עָלוּ: כָּל-הָעִיר עֲזוּבָה, וְאֵין-יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ.
ל ואתי וְאַתְּ שָׁדוּד מַה-תַּעֲשִׂי, כִּי-תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי-תַעְדִּי עֲדִי-זָהָב כִּי-תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ--לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי: מָאֲסוּ-בָךְ עֹגְבִים, נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.
לא כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי, צָרָה כְּמַבְכִּירָה--קוֹל בַּת-צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ, תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ: אוֹי-נָא לִי, כִּי-עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים. {פ}