תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק ד  
האזנה לפרק זה


ירמיהו פרק ד

א אִם-תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם-יְהוָה אֵלַי, תָּשׁוּב; וְאִם-תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי, וְלֹא תָנוּד.  ב וְנִשְׁבַּעְתָּ, חַי-יְהוָה, בֶּאֱמֶת, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ.  {ס}  ג כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם, נִיר; וְאַל-תִּזְרְעוּ, אֶל-קֹצִים.  ד הִמֹּלוּ לַיהוָה, וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:  פֶּן-תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה--מִפְּנֵי, רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם.  ה הַגִּידוּ בִיהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ, וְאִמְרוּ, ותקעו תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ; קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ, הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר.  ו שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ:  כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן--וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.  ז עָלָה אַרְיֵה, מִסֻּבְּכוֹ, וּמַשְׁחִית גּוֹיִם, נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ--לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה, עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.  ח עַל-זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים, סִפְדוּ וְהֵילִילוּ:  כִּי לֹא-שָׁב חֲרוֹן אַף-יְהוָה, מִמֶּנּוּ.  {פ}
ט וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, יֹאבַד לֵב-הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים; וְנָשַׁמּוּ, הַכֹּהֲנִים, וְהַנְּבִאִים, יִתְמָהוּ.  {ס}  י וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר, שָׁלוֹם, יִהְיֶה לָכֶם; וְנָגְעָה חֶרֶב, עַד-הַנָּפֶשׁ.  יא בָּעֵת הַהִיא, יֵאָמֵר לָעָם-הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם, רוּחַ צַח שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ בַּת-עַמִּי--לוֹא לִזְרוֹת, וְלוֹא לְהָבַר.  יב רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה, יָבוֹא לִי; עַתָּה, גַּם-אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם.  יג הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו--קַלּוּ מִנְּשָׁרִים, סוּסָיו; אוֹי לָנוּ, כִּי שֻׁדָּדְנוּ.  יד כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם, לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי:  עַד-מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ, מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.  טו כִּי קוֹל מַגִּיד, מִדָּן; וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן, מֵהַר אֶפְרָיִם.  טז הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם, הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל-יְרוּשָׁלִַם, נֹצְרִים בָּאִים, מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק; וַיִּתְּנוּ עַל-עָרֵי יְהוּדָה, קוֹלָם.  יז כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי, הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב:  כִּי-אֹתִי מָרָתָה, נְאֻם-יְהוָה.  יח דַּרְכֵּךְ, וּמַעֲלָלַיִךְ, עָשׂוֹ אֵלֶּה, לָךְ; זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר, כִּי נָגַע עַד-לִבֵּךְ.  {פ}
יט מֵעַי מֵעַי אחולה אֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי, הֹמֶה-לִּי לִבִּי--לֹא אַחֲרִשׁ:  כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי, תְּרוּעַת מִלְחָמָה.  כ שֶׁבֶר עַל-שֶׁבֶר נִקְרָא, כִּי שֻׁדְּדָה כָּל-הָאָרֶץ; פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי, רֶגַע יְרִיעֹתָי.  כא עַד-מָתַי, אֶרְאֶה-נֵּס--אֶשְׁמְעָה, קוֹל שׁוֹפָר.  {פ}
כב כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ--בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.  כג רָאִיתִי, אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה-תֹהוּ, וָבֹהוּ; וְאֶל-הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אוֹרָם.  כד רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.  כה רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם; וְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, נָדָדוּ.  כו רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר; וְכָל-עָרָיו, נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה--מִפְּנֵי, חֲרוֹן אַפּוֹ.  {ס}  כז כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל-הָאָרֶץ; וְכָלָה, לֹא אֶעֱשֶׂה.  כח עַל-זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל--עַל כִּי-דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי, וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא-אָשׁוּב מִמֶּנָּה.  כט מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת, בֹּרַחַת כָּל-הָעִיר--בָּאוּ בֶּעָבִים, וּבַכֵּפִים עָלוּ:  כָּל-הָעִיר עֲזוּבָה, וְאֵין-יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ.  ל ואתי וְאַתְּ שָׁדוּד מַה-תַּעֲשִׂי, כִּי-תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי-תַעְדִּי עֲדִי-זָהָב כִּי-תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ--לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי:  מָאֲסוּ-בָךְ עֹגְבִים, נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.  לא כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי, צָרָה כְּמַבְכִּירָה--קוֹל בַּת-צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ, תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ:  אוֹי-נָא לִי, כִּי-עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים.  {פ}


תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק ד