תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ג
האזנה לפרק זה
א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר, הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד--הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף, הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ, זָנִית רֵעִים רַבִּים--וְשׁוֹב אֵלַי, נְאֻם־יְהוָה.
ב שְׂאִי־עֵינַיִךְ עַל־שְׁפָיִם וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא שגלת שֻׁכַּבְתְּ--עַל־דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם, כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ, בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.
ד הֲלוֹא מֵעַתָּה, קראתי קָרָאת לִי אָבִי; אַלּוּף נְעֻרַי, אָתָּה.
ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם, אִם־יִשְׁמֹר לָנֶצַח; הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת, וַתּוּכָל. {פ}
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, הֲרָאִיתָ, אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל; הֹלְכָה הִיא עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ, וְאֶל־תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן--וַתִּזְנִי־שָׁם.
ז וָאֹמַר, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב--וְלֹא־שָׁבָה; ותראה וַתֵּרֶא בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ, יְהוּדָה.
ח וָאֵרֶא, כִּי עַל־כָּל־אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, שִׁלַּחְתִּיהָ, וָאֶתֵּן אֶת־סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ; וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה, אֲחוֹתָהּ--וַתֵּלֶךְ, וַתִּזֶן גַּם־הִיא.
ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ, וַתֶּחֱנַף אֶת־הָאָרֶץ; וַתִּנְאַף אֶת־הָאֶבֶן, וְאֶת־הָעֵץ.
י וְגַם־בְּכָל־זֹאת, לֹא־שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה--בְּכָל־לִבָּהּ: כִּי אִם־בְּשֶׁקֶר, נְאֻם־יְהוָה. {ס}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, מִבֹּגֵדָה, יְהוּדָה.
יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה, וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה--לוֹא־אַפִּיל פָּנַי, בָּכֶם: כִּי־חָסִיד אֲנִי נְאֻם־יְהוָה, לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
יג אַךְ דְּעִי עֲוֺנֵךְ, כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ; וַתְּפַזְּרִי אֶת־דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים, תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן, וּבְקוֹלִי לֹא־שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם־יְהוָה.
יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם־יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם; וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, צִיּוֹן.
טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים, כְּלִבִּי; וְרָעוּ אֶתְכֶם, דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל.
טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם־יְהוָה--לֹא־יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה, וְלֹא יַעֲלֶה עַל־לֵב; וְלֹא יִזְכְּרוּ־בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ, וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.
יז בָּעֵת הַהִיא, יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה, וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל־הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה, לִירוּשָׁלִָם; וְלֹא־יֵלְכוּ עוֹד--אַחֲרֵי, שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. {ס}
יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו, מֵאֶרֶץ צָפוֹן, עַל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם.
יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם; וָאֹמַר, אָבִי תקראו- תִּקְרְאִי- לִי, וּמֵאַחֲרַי, לֹא תשובו תָשׁוּבִי.
כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה, מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם־יְהוָה.
כא קוֹל עַל־שְׁפָיִים נִשְׁמָע, בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי הֶעֱווּ אֶת־דַּרְכָּם, שָׁכְחוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת, הָמוֹן הָרִים; אָכֵן בַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
כד וְהַבֹּשֶׁת, אָכְלָה אֶת־יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ--מִנְּעוּרֵינוּ: אֶת־צֹאנָם, וְאֶת־בְּקָרָם, אֶת־בְּנֵיהֶם, וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם.
כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ, וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ--כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד־הַיּוֹם הַזֶּה; וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. {ס}