תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
ירמיהו פרק ב
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ--לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
ג קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה; כָּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה. {פ}
ד שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה, בֵּית יַעֲקֹב, וְכָל־מִשְׁפְּחוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ה כֹּה אָמַר יְהוָה, מַה־מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל--כִּי רָחֲקוּ, מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ.
ו וְלֹא אָמְרוּ--אַיֵּה יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת--בְּאֶרֶץ לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם.
ז וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה.
ח הַכֹּהֲנִים, לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה, וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי, וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל, וְאַחֲרֵי לֹא־יוֹעִלוּ הָלָכוּ.
ט לָכֵן, עֹד אָרִיב אִתְּכֶם--נְאֻם־יְהוָה; וְאֶת־בְּנֵי בְנֵיכֶם, אָרִיב.
י כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים, וּרְאוּ, וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ, מְאֹד; וּרְאוּ, הֵן הָיְתָה כָּזֹאת.
יא הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים; וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ, בְּלוֹא יוֹעִיל.
יב שֹׁמּוּ שָׁמַיִם, עַל־זֹאת; וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד, נְאֻם־יְהוָה.
יג כִּי־שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת--בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא־יָכִלוּ הַמָּיִם.
יד הַעֶבֶד, יִשְׂרָאֵל--אִם־יְלִיד בַּיִת, הוּא: מַדּוּעַ, הָיָה לָבַז.
טו עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים, נָתְנוּ קוֹלָם; וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה, עָרָיו נצתה נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב.
טז גַּם־בְּנֵי־נֹף, ותחפנס וְתַחְפַּנְחֵס, יִרְעוּךְ, קָדְקֹד.
יז הֲלוֹא־זֹאת, תַּעֲשֶׂה־לָּךְ: עָזְבֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהַיִךְ, בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ.
יח וְעַתָּה, מַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת, מֵי שִׁחוֹר; וּמַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר, לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר.
יט תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ, וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ, וּדְעִי וּרְאִי כִּי־רַע וָמָר, עָזְבֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיִךְ; וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ, נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת.
כ כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ, נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ, וַתֹּאמְרִי, לֹא אעבוד אֶעֱבוֹר: כִּי עַל־כָּל־גִּבְעָה גְּבֹהָה, וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן, אַתְּ, צֹעָה זֹנָה.
כא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.
כב כִּי אִם־תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר, וְתַרְבִּי־לָךְ בֹּרִית--נִכְתָּם עֲוֺנֵךְ לְפָנַי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כג אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי, אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי--רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא, דְּעִי מֶה עָשִׂית: בִּכְרָה קַלָּה, מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ.
כד פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר, בְּאַוַּת נפשו נַפְשָׁהּ שָׁאֲפָה רוּחַ--תַּאֲנָתָהּ, מִי יְשִׁיבֶנָּה; כָּל־מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ, בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ.
כה מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף, וגורנך וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה; וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ--לוֹא, כִּי־אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ.
כו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל; הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם, וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם.
כז אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה, וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני יְלִדְתָּנוּ, כִּי־פָנוּ אֵלַי עֹרֶף, וְלֹא פָנִים; וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
כח וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ--יָקוּמוּ, אִם־יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ: כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה. {ס}
כט לָמָּה תָרִיבוּ, אֵלָי; כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי, נְאֻם־יְהוָה.
ל לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם, מוּסָר לֹא לָקָחוּ; אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם, כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית.
לא הַדּוֹר, אַתֶּם רְאוּ דְבַר־יְהוָה, הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה; מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי, רַדְנוּ--לוֹא־נָבוֹא עוֹד, אֵלֶיךָ.
לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ, כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ; וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי, יָמִים אֵין מִסְפָּר.
לג מַה־תֵּיטִבִי דַרְכֵּךְ, לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה; לָכֵן גַּם אֶת־הָרָעוֹת, למדתי לִמַּדְתְּ אֶת־דְּרָכָיִךְ.
לד גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ, דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים; לֹא־בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים, כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה.
לה וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי, אַךְ שָׁב אַפּוֹ מִמֶּנִּי; הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ, עַל־אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי.
לו מַה־תֵּזְלִי מְאֹד, לְשַׁנּוֹת אֶת־דַּרְכֵּךְ; גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי, כַּאֲשֶׁר־בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר.
לז גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי, וְיָדַיִךְ עַל־רֹאשֵׁךְ: כִּי־מָאַס יְהוָה בְּמִבְטַחַיִךְ, וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.
תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ב
