תנ"ך -
ישעיהו - הכול פרק לו
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם.
ב וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס.
ג וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל־הַבָּיִת--וְשֶׁבְנָא, הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן־אָסָף, הַמַּזְכִּיר.
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ־נָא אֶל־חִזְקִיָּהוּ: כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ.
ה אָמַרְתִּי, אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַיִם, עֵצָה וּגְבוּרָה, לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל־מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי.
ו הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל־מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ: כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, לְכָל־הַבֹּטְחִים עָלָיו.
ז וְכִי־תֹאמַר אֵלַי, אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ: הֲלוֹא־הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת־בָּמֹתָיו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ.
ח וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ, אַלְפַּיִם סוּסִים--אִם־תּוּכַל, לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם.
ט וְאֵיךְ תָּשִׁיב, אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי--הַקְּטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל־מִצְרַיִם, לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים.
י וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה, עָלִיתִי עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ; יְהוָה אָמַר אֵלַי, עֲלֵה אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. {ס}
יא וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל־רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר־נָא אֶל־עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית--כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל־תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל־הַחוֹמָה.
יב וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה, הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הֲלֹא עַל־הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל־הַחוֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת־חראיהם צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת־שיניהם מֵימֵי רַגְלֵיהֶם, עִמָּכֶם.
יג וַיַּעֲמֹד, רַבְשָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל־גָּדוֹל, יְהוּדִית; וַיֹּאמֶר--שִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
יד כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל־יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ: כִּי לֹא־יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם.
טו וְאַל־יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְהוָה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה: לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
טז אַל־תִּשְׁמְעוּ, אֶל־חִזְקִיָּהוּ; {פ}
כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ־אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ־גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי־בוֹרוֹ.
יז עַד־בֹּאִי, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם: אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.
יח פֶּן־יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, יְהוָה יַצִּילֵנוּ; הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת־אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
יט אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת, וְאַרְפָּד--אַיֵּה, אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם; וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי.
כ מִי, בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר־הִצִּילוּ אֶת־אַרְצָם, מִיָּדִי; כִּי־יַצִּיל יְהוָה אֶת־יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי.
כא וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא־עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, לֹא תַעֲנֻהוּ.
כב וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר, אֶל־חִזְקִיָּהוּ--קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה. {ס}