תנ"ך - שמואל - הכולשמואל א פרק - שמואל ב פרק יט  
האזנה לפרק זה


שמואל ב פרק יט

א וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַל עַל-עֲלִיַּת הַשַּׁעַר--וַיֵּבְךְּ; וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ, בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי-יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי.  ב וַיֻּגַּד, לְיוֹאָב:  הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל, עַל-אַבְשָׁלוֹם.  ג וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא, לְאֵבֶל--לְכָל-הָעָם:  כִּי-שָׁמַע הָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ, עַל-בְּנוֹ.  ד וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, לָבוֹא הָעִיר:  כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב, הָעָם הַנִּכְלָמִים--בְּנוּסָם, בַּמִּלְחָמָה.  ה וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת-פָּנָיו, וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל:  בְּנִי, אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי.  {ס}  ו וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל-הַמֶּלֶךְ, הַבָּיִת; וַיֹּאמֶר הֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת-פְּנֵי כָל-עֲבָדֶיךָ, הַמְמַלְּטִים אֶת-נַפְשְׁךָ הַיּוֹם, וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ.  ז לְאַהֲבָה, אֶת-שֹׂנְאֶיךָ, וְלִשְׂנֹא, אֶת-אֹהֲבֶיךָ:  כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם, כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים--כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לא לוּא אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים, כִּי-אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ.  ח וְעַתָּה קוּם צֵא, וְדַבֵּר עַל-לֵב עֲבָדֶיךָ:  {ס}  כִּי בַיהוָה נִשְׁבַּעְתִּי כִּי-אֵינְךָ יוֹצֵא, אִם-יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה, וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר-בָּאָה עָלֶיךָ, מִנְּעֻרֶיךָ עַד-עָתָּה.  {ס}  ט וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר; וּלְכָל-הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר, וַיָּבֹא כָל-הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו.  {ס}  י וַיְהִי כָל-הָעָם נָדוֹן, בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ, וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה בָּרַח מִן-הָאָרֶץ, מֵעַל אַבְשָׁלוֹם.  יא וְאַבְשָׁלוֹם אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ עָלֵינוּ, מֵת בַּמִּלְחָמָה; וְעַתָּה, לָמָה אַתֶּם מַחֲרִשִׁים--לְהָשִׁיב אֶת-הַמֶּלֶךְ.  {ס}  יב וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד, שָׁלַח אֶל-צָדוֹק וְאֶל-אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, דַּבְּרוּ אֶל-זִקְנֵי יְהוּדָה לֵאמֹר, לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת-הַמֶּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ; וּדְבַר, כָּל-יִשְׂרָאֵל, בָּא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֶל-בֵּיתוֹ.  יג אַחַי אַתֶּם, עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם; וְלָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים, לְהָשִׁיב אֶת-הַמֶּלֶךְ.  יד וְלַעֲמָשָׂא, תֹּמְרוּ, הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי, אָתָּה; כֹּה יַעֲשֶׂה-לִּי אֱלֹהִים, וְכֹה יוֹסִיף, אִם-לֹא שַׂר-צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל-הַיָּמִים, תַּחַת יוֹאָב.  טו וַיַּט אֶת-לְבַב כָּל-אִישׁ-יְהוּדָה, כְּאִישׁ אֶחָד; וַיִּשְׁלְחוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ, שׁוּב אַתָּה, וְכָל-עֲבָדֶיךָ.  טז וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ, וַיָּבֹא עַד-הַיַּרְדֵּן; וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה, לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, לְהַעֲבִיר אֶת-הַמֶּלֶךְ, אֶת-הַיַּרְדֵּן.  יז וַיְמַהֵר, שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי, אֲשֶׁר, מִבַּחוּרִים; וַיֵּרֶד עִם-אִישׁ יְהוּדָה, לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד.  יח וְאֶלֶף אִישׁ עִמּוֹ, מִבִּנְיָמִן, וְצִיבָא נַעַר בֵּית שָׁאוּל, וַחֲמֵשֶׁת עָשָׂר בָּנָיו וְעֶשְׂרִים עֲבָדָיו אִתּוֹ; וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.  יט וְעָבְרָה הָעֲבָרָה, לַעֲבִיר אֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב, בְּעֵינָו; וְשִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא, נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּעָבְרוֹ, בַּיַּרְדֵּן.  כ וַיֹּאמֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ, אַל-יַחֲשָׁב-לִי אֲדֹנִי עָוֺן, וְאַל-תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדְּךָ, בַּיּוֹם אֲשֶׁר-יָצָא אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְ מִירוּשָׁלִָם--לָשׂוּם הַמֶּלֶךְ, אֶל-לִבּוֹ.  כא כִּי יָדַע עַבְדְּךָ, כִּי אֲנִי חָטָאתִי; וְהִנֵּה-בָאתִי הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְכָל-בֵּית יוֹסֵף, לָרֶדֶת, לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  {ס}  כב וַיַּעַן אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה, וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת זֹאת, לֹא יוּמַת שִׁמְעִי:  כִּי קִלֵּל, אֶת-מְשִׁיחַ יְהוָה.  {ס}  כג וַיֹּאמֶר דָּוִד, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה--כִּי-תִהְיוּ-לִי הַיּוֹם, לְשָׂטָן; הַיּוֹם, יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל--כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי, כִּי הַיּוֹם אֲנִי-מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל.  כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-שִׁמְעִי, לֹא תָמוּת; וַיִּשָּׁבַע לוֹ, הַמֶּלֶךְ.  {ס}  כה וּמְפִבֹשֶׁת, בֶּן-שָׁאוּל, יָרַד, לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ; וְלֹא-עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא-עָשָׂה שְׂפָמוֹ, וְאֶת-בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, לְמִן-הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ, עַד-הַיּוֹם אֲשֶׁר-בָּא בְשָׁלוֹם.  כו וַיְהִי כִּי-בָא יְרוּשָׁלִַם, לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ עִמִּי מְפִיבֹשֶׁת.  כז וַיֹּאמַר, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עַבְדִּי רִמָּנִי:  כִּי-אָמַר עַבְדְּךָ אֶחְבְּשָׁה-לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ, וְאֵלֵךְ אֶת-הַמֶּלֶךְ--כִּי פִסֵּחַ, עַבְדֶּךָ.  כח וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ, אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.  כט כִּי לֹא הָיָה כָּל-בֵּית אָבִי, כִּי אִם-אַנְשֵׁי-מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַתָּשֶׁת אֶת-עַבְדְּךָ, בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ; וּמַה-יֶּשׁ-לִי עוֹד צְדָקָה, וְלִזְעֹק עוֹד אֶל-הַמֶּלֶךְ.  {פ}
ל וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ; אָמַרְתִּי--אַתָּה וְצִיבָא, תַּחְלְקוּ אֶת-הַשָּׂדֶה.  לא וַיֹּאמֶר מְפִיבֹשֶׁת אֶל-הַמֶּלֶךְ, גַּם אֶת-הַכֹּל יִקָּח:  אַחֲרֵי אֲשֶׁר-בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁלוֹם--אֶל-בֵּיתוֹ.  {ס}  לב וּבַרְזִלַּי, הַגִּלְעָדִי, יָרַד, מֵרֹגְלִים; וַיַּעֲבֹר אֶת-הַמֶּלֶךְ הַיַּרְדֵּן, לְשַׁלְּחוֹ אֶת-בירדן הַיַּרְדֵּן לג וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה; וְהוּא-כִלְכַּל אֶת-הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי-אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד.  לד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-בַּרְזִלָּי:  אַתָּה עֲבֹר אִתִּי, וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלִָם.  לה וַיֹּאמֶר בַּרְזִלַּי, אֶל-הַמֶּלֶךְ:  כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, כִּי-אֶעֱלֶה אֶת-הַמֶּלֶךְ, יְרוּשָׁלִָם.  לו בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין-טוֹב לְרָע, אִם-יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת-אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת-אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה, אִם-אֶשְׁמַע עוֹד, בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת; וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עוֹד לְמַשָּׂא, אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  לז כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ, אֶת-הַיַּרְדֵּן--אֶת-הַמֶּלֶךְ; וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ, הַגְּמוּלָה הַזֹּאת.  לח יָשָׁב-נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי, עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי; וְהִנֵּה עַבְדְּךָ כִמְהָם, יַעֲבֹר עִם-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַעֲשֵׂה-לוֹ, אֵת אֲשֶׁר-טוֹב בְּעֵינֶיךָ.  {ס}  לט וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אִתִּי יַעֲבֹר כִּמְהָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה-לּוֹ, אֶת-הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ; וְכֹל אֲשֶׁר-תִּבְחַר עָלַי, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ.  מ וַיַּעֲבֹר כָּל-הָעָם אֶת-הַיַּרְדֵּן, וְהַמֶּלֶךְ עָבָר; וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי וַיְבָרְכֵהוּ, וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ.  {ס}  מא וַיַּעֲבֹר הַמֶּלֶךְ הַגִּלְגָּלָה, וְכִמְהָן עָבַר עִמּוֹ; וְכָל-עַם יְהוּדָה, ויעברו הֶעֱבִרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְגַם, חֲצִי עַם יִשְׂרָאֵל.  מב וְהִנֵּה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בָּאִים אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ גְּנָבוּךָ אַחֵינוּ אִישׁ יְהוּדָה, וַיַּעֲבִרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ וְאֶת-בֵּיתוֹ אֶת-הַיַּרְדֵּן, וְכָל-אַנְשֵׁי דָוִד, עִמּוֹ.  {ס}  מג וַיַּעַן כָּל-אִישׁ יְהוּדָה עַל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי-קָרוֹב הַמֶּלֶךְ אֵלַי, וְלָמָּה זֶּה חָרָה לְךָ, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:  הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן-הַמֶּלֶךְ, אִם-נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ.  {ס}  מד וַיַּעַן אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶת-אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר, עֶשֶׂר-יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם-בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ, וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי, וְלֹא-הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת-מַלְכִּי; וַיִּקֶשׁ דְּבַר-אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  {ס}


תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק - שמואל ב פרק יט