תנ"ך -
שמואל - הכולשמואל א פרק - שמואל ב פרק
טז
האזנה לפרק זה
א וְדָוִד, עָבַר מְעַט מֵהָרֹאשׁ, וְהִנֵּה צִיבָא נַעַר מְפִיבֹשֶׁת, לִקְרָאתוֹ; וְצֶמֶד חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים, וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים וּמֵאָה קַיִץ--וְנֵבֶל יָיִן.
ב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-צִיבָא, מָה-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמֶר צִיבָא הַחֲמוֹרִים לְבֵית-הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב, ולהלחם וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים, וְהַיַּיִן, לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר.
ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, וְאַיֵּה בֶּן-אֲדֹנֶיךָ; וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם--כִּי אָמַר, הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵת מַמְלְכוּת אָבִי.
ד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לְצִבָא, הִנֵּה לְךָ, כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶׁת; וַיֹּאמֶר צִיבָא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי, אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
ה וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד, עַד-בַּחוּרִים; וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית-שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא, וּמְקַלֵּל.
ו וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת-דָּוִד, וְאֶת-כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד; וְכָל-הָעָם, וְכָל-הַגִּבֹּרִים, מִימִינוֹ, וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
ז וְכֹה-אָמַר שִׁמְעִי, בְּקַלְלוֹ; צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל.
ח הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְהוָה כֹּל דְּמֵי בֵית-שָׁאוּל, אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּו, וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-הַמְּלוּכָה, בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ; וְהִנְּךָ, בְּרָעָתֶךָ, כִּי אִישׁ דָּמִים, אָתָּה.
ט וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה, אֶל-הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה, אֶת-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאָסִירָה אֶת-רֹאשׁוֹ. {ס}
י וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי כֹּה יְקַלֵּל, וכי כִּי יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן. {ס}
יא וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אֲבִישַׁי וְאֶל-כָּל-עֲבָדָיו, הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר-יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשִׁי; וְאַף כִּי-עַתָּה בֶּן-הַיְמִינִי, הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל--כִּי אָמַר-לוֹ, יְהוָה.
יב אוּלַי יִרְאֶה יְהוָה, בעוני בְּעֵינִי; וְהֵשִׁיב יְהוָה לִי טוֹבָה, תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה.
יג וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, בַּדָּרֶךְ; {ס} וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ, הָלוֹךְ וַיְקַלֵּל, וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים לְעֻמָּתוֹ, וְעִפַּר בֶּעָפָר. {פ}
יד וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, עֲיֵפִים; וַיִּנָּפֵשׁ, שָׁם.
טו וְאַבְשָׁלוֹם, וְכָל-הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ, יְרוּשָׁלִָם; וַאֲחִיתֹפֶל, אִתּוֹ.
טז וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד--אֶל-אַבְשָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם, יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ.
יז וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-חוּשַׁי, זֶה חַסְדְּךָ אֶת-רֵעֶךָ; לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ, אֶת-רֵעֶךָ.
יח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי, אֶל-אַבְשָׁלֹם, לֹא, כִּי אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה וְהָעָם הַזֶּה וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל--לא לוֹ אֶהְיֶה, וְאִתּוֹ אֵשֵׁב.
יט וְהַשֵּׁנִית, לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד--הֲלוֹא, לִפְנֵי בְנוֹ: כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ, כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ. {פ}
כ וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם, אֶל-אֲחִיתֹפֶל: הָבוּ לָכֶם עֵצָה, מַה-נַּעֲשֶׂה.
כא וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל, אֶל-אַבְשָׁלֹם, בּוֹא אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ, אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת; וְשָׁמַע כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי-נִבְאַשְׁתָּ אֶת-אָבִיךָ, וְחָזְקוּ, יְדֵי כָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ.
כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל, עַל-הַגָּג; וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיו, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל.
כג וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל- אִישׁ, בִּדְבַר הָאֱלֹהִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם. {ס}
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
- שמואל ב פרק טז