תנ"ך -
שופטים - הכול פרק י
האזנה לפרק זה
א וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן-פּוּאָה בֶּן-דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא-יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם.
ב וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {פ}
ג וַיָּקָם אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי; וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, שָׁנָה.
ד וַיְהִי-לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, רֹכְבִים עַל-שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, לָהֶם; לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֺּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.
ה וַיָּמָת יָאִיר, וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן. {פ}
ו וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים וְאֶת-הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת-אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת-אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן, וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת-יְהוָה, וְלֹא עֲבָדוּהוּ.
ז וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּמְכְּרֵם, בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים, וּבְיַד, בְּנֵי עַמּוֹן.
ח וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּשָּׁנָה הַהִיא: שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן--בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד.
ט וַיַּעַבְרוּ בְנֵי-עַמּוֹן אֶת-הַיַּרְדֵּן, לְהִלָּחֵם גַּם-בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם; וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל, מְאֹד.
י וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר: חָטָאנוּ לָךְ--וְכִי עָזַבְנוּ אֶת-אֱלֹהֵינוּ, וַנַּעֲבֹד אֶת-הַבְּעָלִים. {פ}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן-הָאֱמֹרִי, וּמִן-בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן-פְּלִשְׁתִּים.
יב וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן, לָחֲצוּ אֶתְכֶם; וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם.
יג וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; לָכֵן לֹא-אוֹסִיף, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם.
יד לְכוּ, וְזַעֲקוּ אֶל-הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, בָּם: הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם, בְּעֵת צָרַתְכֶם.
טו וַיֹּאמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוָה, חָטָאנוּ--עֲשֵׂה-אַתָּה לָנוּ, כְּכָל-הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא, הַיּוֹם הַזֶּה.
טז וַיָּסִירוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, מִקִּרְבָּם, וַיַּעַבְדוּ, אֶת-יְהוָה; וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ, בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל. {פ}
יז וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.
יח וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן--יִהְיֶה לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. {פ}