תנ"ך -
שופטים - הכול פרק י
האזנה לפרק זה
א וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן־פּוּאָה בֶּן־דּוֹדוֹ--אִישׁ יִשָּׂשכָר; וְהוּא־יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר, בְּהַר אֶפְרָיִם.
ב וַיִּשְׁפֹּט, אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, שָׁנָה; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {פ}
ג וַיָּקָם אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי; וַיִּשְׁפֹּט, אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, שָׁנָה.
ד וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, לָהֶם; לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֺּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.
ה וַיָּמָת יָאִיר, וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן. {פ}
ו וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת־אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת־אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי־עַמּוֹן, וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה, וְלֹא עֲבָדוּהוּ.
ז וַיִּחַר־אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּמְכְּרֵם, בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים, וּבְיַד, בְּנֵי עַמּוֹן.
ח וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּשָּׁנָה הַהִיא: שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן--בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד.
ט וַיַּעַבְרוּ בְנֵי־עַמּוֹן אֶת־הַיַּרְדֵּן, לְהִלָּחֵם גַּם־בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם; וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל, מְאֹד.
י וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה לֵאמֹר: חָטָאנוּ לָךְ--וְכִי עָזַבְנוּ אֶת־אֱלֹהֵינוּ, וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים. {פ}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן־הָאֱמֹרִי, וּמִן־בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּים.
יב וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן, לָחֲצוּ אֶתְכֶם; וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם.
יג וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; לָכֵן לֹא־אוֹסִיף, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם.
יד לְכוּ, וְזַעֲקוּ אֶל־הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, בָּם: הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם, בְּעֵת צָרַתְכֶם.
טו וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה, חָטָאנוּ--עֲשֵׂה־אַתָּה לָנוּ, כְּכָל־הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא, הַיּוֹם הַזֶּה.
טז וַיָּסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, מִקִּרְבָּם, וַיַּעַבְדוּ, אֶת־יְהוָה; וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ, בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל. {פ}
יז וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.
יח וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד, אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן--יִהְיֶה לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. {פ}