תנ"ך -
שופטים - הכול פרק ד
האזנה לפרק זה
א וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וְאֵהוּד, מֵת.
ב וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ־כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר־צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.
ג וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה: כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב־בַּרְזֶל, לוֹ, וְהוּא לָחַץ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, עֶשְׂרִים שָׁנָה. {פ}
ד וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת־יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא.
ה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת־תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית־אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט.
ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.
ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל־נַחַל קִישׁוֹן, אֶת־סִיסְרָא שַׂר־צְבָא יָבִין, וְאֶת־רִכְבּוֹ, וְאֶת־הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.
ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם־תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם־לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.
ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד־אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת־סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם־בָּרָק, קֶדְשָׁה.
י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת־זְבוּלֻן וְאֶת־נַפְתָּלִי, קֶדְשָׁה, וַיַּעַל בְּרַגְלָיו, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ, דְּבוֹרָה.
יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד־אֵילוֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת־קֶדֶשׁ.
יב וַיַּגִּדוּ, לְסִיסְרָא: כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם, הַר־תָּבוֹר.
יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת־כָּל־רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת־כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ--מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל־נַחַל קִישׁוֹן.
יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל־בָּרָק קוּם, כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת־סִיסְרָא בְּיָדֶךָ--הֲלֹא יְהוָה, יָצָא לְפָנֶיךָ; וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.
טו וַיָּהָם יְהוָה אֶת־סִיסְרָא וְאֶת־כָּל־הָרֶכֶב וְאֶת־כָּל־הַמַּחֲנֶה, לְפִי־חֶרֶב--לִפְנֵי בָרָק; וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, וַיָּנָס בְּרַגְלָיו.
טז וּבָרָק, רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה, עַד, חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם; וַיִּפֹּל כָּל־מַחֲנֵה סִיסְרָא, לְפִי־חֶרֶב--לֹא נִשְׁאַר, עַד־אֶחָד.
יז וְסִיסְרָא, נָס בְּרַגְלָיו, אֶל־אֹהֶל יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי: כִּי שָׁלוֹם, בֵּין יָבִין מֶלֶךְ־חָצוֹר, וּבֵין, בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.
יח וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל־תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה.
יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת־נֹאוד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ--וַתְּכַסֵּהוּ.
כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם־אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ־פֹּה אִישׁ--וְאָמַרְתְּ אָיִן.
כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת־חֶבֶר אֶת־יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת־הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת־הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא־נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.
כב וְהִנֵּה בָרָק, רֹדֵף אֶת־סִיסְרָא, וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ--וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת, וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.
כג וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא, אֵת יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן, לִפְנֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כד וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הָלוֹךְ וְקָשָׁה, עַל, יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן--עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ, אֵת יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן. {ש}