תנ"ך -
במדבר - הכול פרק כא
האזנה לפרק זה
במדבר פרק כא
א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ־עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי.
ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר: אִם־נָתֹן תִּתֵּן אֶת־הָעָם הַזֶּה, בְּיָדִי--וְהַחֲרַמְתִּי, אֶת־עָרֵיהֶם.
ג וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת־עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם, חָרְמָה. {פ}
ד וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם־סוּף, לִסְבֹב, אֶת־אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ־הָעָם, בַּדָּרֶךְ.
ה וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר: כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל.
ו וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת־הָעָם; וַיָּמָת עַם־רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.
ז וַיָּבֹא הָעָם אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי־דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ--הִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת־הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם.
ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל־נֵס; וְהָיָה, כָּל־הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי.
ט וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל־הַנֵּס; וְהָיָה, אִם־נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת־אִישׁ--וְהִבִּיט אֶל־נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי.
י וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ, בְּאֹבֹת.
יא וַיִּסְעוּ, מֵאֹבֹת; וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מוֹאָב, מִמִּזְרַח, הַשָּׁמֶשׁ.
יב מִשָּׁם, נָסָעוּ; וַיַּחֲנוּ, בְּנַחַל זָרֶד.
יג מִשָּׁם, נָסָעוּ, וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי: כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.
יד עַל־כֵּן, יֵאָמַר, בְּסֵפֶר, מִלְחֲמֹת יְהוָה: אֶת־וָהֵב בְּסוּפָה, וְאֶת־הַנְּחָלִים אַרְנוֹן.
טו וְאֶשֶׁד, הַנְּחָלִים, אֲשֶׁר נָטָה, לְשֶׁבֶת עָר; וְנִשְׁעַן, לִגְבוּל מוֹאָב.
טז וּמִשָּׁם, בְּאֵרָה: הִוא הַבְּאֵר, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמֹשֶׁה, אֱסֹף אֶת־הָעָם, וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם. {ס}
יז אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ־לָהּ.
יח בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה.
יט וּמִמַּתָּנָה, נַחֲלִיאֵל; וּמִנַּחֲלִיאֵל, בָּמוֹת.
כ וּמִבָּמוֹת, הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב--רֹאשׁ, הַפִּסְגָּה; וְנִשְׁקָפָה, עַל־פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. {פ}
כא וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל־סִיחֹן מֶלֶךְ־הָאֱמֹרִי לֵאמֹר.
כב אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם--לֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר: בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, עַד אֲשֶׁר־נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ.
כג וְלֹא־נָתַן סִיחֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת־כָּל־עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל.
כד וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל, לְפִי־חָרֶב; וַיִּירַשׁ אֶת־אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד־יַבֹּק עַד־בְּנֵי עַמּוֹן--כִּי עַז, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
כה וַיִּקַּח, יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל־הֶעָרִים, הָאֵלֶּה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עָרֵי הָאֱמֹרִי, בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל־בְּנֹתֶיהָ.
כו כִּי חֶשְׁבּוֹן--עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, הִוא; וְהוּא נִלְחַם, בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, וַיִּקַּח אֶת־כָּל־אַרְצוֹ מִיָּדוֹ, עַד־אַרְנֹן.
כז עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן; תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, עִיר סִיחוֹן.
כח כִּי־אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן: אָכְלָה עָר מוֹאָב, בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.
כט אוֹי־לְךָ מוֹאָב, אָבַדְתָּ עַם־כְּמוֹשׁ; נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית, לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.
ל וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן, עַד־דִּיבֹן; וַנַּשִּׁים עַד־נֹפַח, אֲשֶׁר עַד־מֵידְבָא.
לא וַיֵּשֶׁב, יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ, הָאֱמֹרִי.
לב וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת־יַעְזֵר, וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ; ויירש וַיּוֹרֶשׁ, אֶת־הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־שָׁם.
לג וַיִּפְנוּ, וַיַּעֲלוּ, דֶּרֶךְ, הַבָּשָׁן; וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל־עַמּוֹ, לַמִּלְחָמָה--אֶדְרֶעִי.
לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, אַל־תִּירָא אֹתוֹ--כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ, וְאֶת־אַרְצוֹ; וְעָשִׂיתָ לּוֹ--כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.
לה וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ, עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לוֹ שָׂרִיד; וַיִּירְשׁוּ, אֶת־אַרְצוֹ.
תנ"ך -
במדבר - הכול פרק כא
