תנ"ך -
במדבר - הכול פרק יז
האזנה לפרק זה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, וְאֶת־הָאֵשׁ, זְרֵה־הָלְאָה: כִּי, קָדֵשׁוּ.
ג אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ--כִּי־הִקְרִיבֻם לִפְנֵי־יְהוָה, וַיִּקְדָּשׁוּ; וְיִהְיוּ לְאוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ, הַשְּׂרֻפִים; וַיְרַקְּעוּם, צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ.
ה זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא־יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה לוֹ. {פ}
ו וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת־עַם יְהוָה.
ז וַיְהִי, בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן, וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן; וַיֵּרָא, כְּבוֹד יְהוָה.
ח וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. {ס}
ט וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
י הֵרֹמּוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע; וַיִּפְּלוּ, עַל־פְּנֵיהֶם.
יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן, קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם: כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף.
יב וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל־תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת־הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל־הָעָם.
יג וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה.
יד וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת--מִלְּבַד הַמֵּתִים, עַל־דְּבַר־קֹרַח.
טו וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְהַמַּגֵּפָה, נֶעֱצָרָה. {פ}
טז וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יז דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם--שְׁנֵים עָשָׂר, מַטּוֹת: אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ, תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ.
יח וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן, תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי: כִּי מַטֶּה אֶחָד, לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם.
יט וְהִנַּחְתָּם, בְּאֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי, הָעֵדוּת, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם, שָׁמָּה.
כ וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בּוֹ--מַטֵּהוּ יִפְרָח; וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת־תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם.
כא וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם--שְׁנֵים עָשָׂר, מַטּוֹת; וּמַטֵּה אַהֲרֹן, בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם.
כב וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת, לִפְנֵי יְהוָה, בְּאֹהֶל, הָעֵדֻת.
כג וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
כד וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה, אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ, אִישׁ מַטֵּהוּ. {פ}
כה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת, לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת, לִבְנֵי־מֶרִי; וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי, וְלֹא יָמֻתוּ.
כו וַיַּעַשׂ, מֹשֶׁה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, כֵּן עָשָׂה. {פ}
כז וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־מֹשֶׁה לֵאמֹר: הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ.
כח כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל־מִשְׁכַּן יְהוָה, יָמוּת; הַאִם תַּמְנוּ, לִגְוֺעַ. {ס}