תנ"ך - ויקרא - הכול פרק ד  
האזנה לפרק זה


ויקרא פרק ד

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר--נֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה.  ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם:  וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן־בָּקָר תָּמִים, לַיהוָה--לְחַטָּאת.  ד וְהֵבִיא אֶת־הַפָּר, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ עַל־רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה.  ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ, אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד.  ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת־אֶצְבָּעוֹ, בַּדָּם; וְהִזָּה מִן־הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֶת־פְּנֵי, פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.  ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן־הַדָּם עַל־קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל־דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר־פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  ח וְאֶת־כָּל־חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת, יָרִים מִמֶּנּוּ--אֶת־הַחֵלֶב, הַמְכַסֶּה עַל־הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב.  ט וְאֵת, שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים; וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת, עַל־הַכָּבֵד, עַל־הַכְּלָיוֹת, יְסִירֶנָּה.  י כַּאֲשֶׁר יוּרַם, מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְהִקְטִירָם, הַכֹּהֵן, עַל, מִזְבַּח הָעֹלָה.  יא וְאֶת־עוֹר הַפָּר וְאֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ, עַל־רֹאשׁוֹ וְעַל־כְּרָעָיו; וְקִרְבּוֹ, וּפִרְשׁוֹ.  יב וְהוֹצִיא אֶת־כָּל־הַפָּר אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקוֹם טָהוֹר, אֶל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל־עֵצִים, בָּאֵשׁ; עַל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, יִשָּׂרֵף.  {פ}
יג וְאִם כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל־מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁמוּ.  יד וְנוֹדְעָה, הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ, עָלֶיהָ--וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן־בָּקָר, לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.  טו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת־יְדֵיהֶם, עַל־רֹאשׁ הַפָּר--לִפְנֵי יְהוָה; וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר, לִפְנֵי יְהוָה.  טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר, אֶל־אֹהֶל, מוֹעֵד.  יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ, מִן־הַדָּם; וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֵת, פְּנֵי הַפָּרֹכֶת.  יח וּמִן־הַדָּם יִתֵּן עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל־הַדָּם, יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר־פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  יט וְאֵת כָּל־חֶלְבּוֹ, יָרִים מִמֶּנּוּ; וְהִקְטִיר, הַמִּזְבֵּחָה.  כ וְעָשָׂה לַפָּר--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה־לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לָהֶם.  כא וְהוֹצִיא אֶת־הַפָּר, אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרַף אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן:  חַטַּאת הַקָּהָל, הוּא.  {פ}
כב אֲשֶׁר נָשִׂיא, יֶחֱטָא; וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה--וְאָשֵׁם.  כג אוֹ־הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ--וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים, זָכָר תָּמִים.  כד וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה, לִפְנֵי יְהוָה; חַטָּאת, הוּא.  כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה.  כו וְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}
כז וְאִם־נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ:  בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם.  כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא--וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל־חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא.  כט וְסָמַךְ, אֶת־יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט, אֶת־הַחַטָּאת, בִּמְקוֹם, הָעֹלָה.  ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.  לא וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}
לב וְאִם־כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ, לְחַטָּאת--נְקֵבָה תְמִימָה, יְבִיאֶנָּה.  לג וְסָמַךְ, אֶת־יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט אֹתָהּ, לְחַטָּאת, בִּמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה.  לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.  לה וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב־הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה, עַל אִשֵּׁי יְהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ.  {פ}


תנ"ך - ויקרא - הכול פרק ד